תל אפק הוא תל המכיל את שרידיה של העיר התנ"כית אפק (או אפק לשרון), והעיר אנטיפטריס מהתקופה הרומית והביזנטית.במקום עדויות ליישוב רצוף במשך כ-5,000 שנה. העיר אפק נזכרת במספר מקורות, ובהם כתבים מצריים קדומים. בתנ"ך היא נזכרת מספר פעמים, למשל: "ו?י??צ?א י?ש??ר?א?ל ל?ק?ר?את פ??ל?ש??ת??ים ל?מ??ל?ח?מ?ה, ו?י??ח?נו? ע?ל-ה?א?ב?ן ה?ע?ז?ר, ו?פ?ל?ש??ת??ים, ח?נו? ב?א?פ?ק" (שמואל א ד , א ), "ו?י??ק?ב??צו? פ?ל?ש??ת??ים א?ת-כ??ל-מ?ח?נ?יה?ם, א?פ?ק?ה" (שמואל א כ"ט, א ), "ו?י??פ?ק?ד ב??ן-ה?ד?ד א?ת-א?ר?ם; ו?י??ע?ל א?פ?ק?ה, ל?מ??ל?ח?מ?ה ע?ם-י?ש??ר?א?ל ... ו?י??כ?ו? ב?נ?י-י?ש??ר?א?ל א?ת-א?ר?ם מ?א?ה-א?ל?ף ר?ג?ל?י, ב??יו?ם א?ח?ד. ו?י??נ?סו? ה?נ?ו?ת?ר?ים א?פ?ק?ה, א?ל-ה?ע?יר, ו?ת??פ??ל ה?חו?מ?ה, ע?ל-ע?ש??ר?ים ו?ש??ב?ע?ה א?ל?ף א?יש? ה?נ?ו?ת?ר?ים" (מלכים א כ , כ"ו-ל ). העיר נקראה גם אפק לשרון כדי להבדיל בינה לבין אפק הצפונית. כמו אפק הצפונית, גם אפק לשרון קיבלה כנראה את שמה מאפיקי המים במקום.בתקופה ההלניסטית נקרא המקום "פגאיי" - מעיינות, על שם מעיינות הירקון. השם השתמר בשם הכפר הערבי הסמוך פג ה. בשנת 9 לפנה"ס נבנתה במקום עיר חדשה בידי המלך הורדוס. העיר נקראה א?נ?ט?יפ??ט?ר?יס, על-שם אביו של הורדוס אנטיפטרוס.הערבים כינו את המקום "אב?ו? ב?ו?ט?רו?ס", ובשם זה הם מכנים אף את נחל הירקון הסמוך. בחפירות במקום נתגלה מבצר המכונה לעתים "מבצר אנטיפטריס" (או "מבצר אנטיפטרוס"). המבצר נבנה בתקופה העות מאנית, ושמו הנכון "מבצר בינאר באשי" (שיבוש ערבי של השם הטורקי "פינאר באשה", שמשמעותו ראש העין).למרגלות התל נמצא מעבר אפק, פרוזדור צר העובר בין הרי השומרון במזרח וביצות הירקון במערב. המעבר הוא חלק מדרך הים הקדומה שחיברה בין מצרים ובין מסופוטמיה, וחשיבותו האסטרטגית מובנת על רקע המבנים הרבים שהוקמו בתקופות שונות כדי לחלוש עליו