פטרה, בירתם אפופת המסתורין של הנבטים, נמצאת בשיפוליהם המערביים של הרי אדום, בין ים המלח למפרץ אילת וכ- 25 ק"מ ממזרח לערבה. העיר שוכנת בבקעה צרה, הנחצית ע"י ואדי מוסה הזורם ממזרח בנקיק צר ועמוק (הסיק) לפני כניסתו אל הבקעה. פטרה מוקפת מצוקים גבוהים שיצר הטבע באבן החול הנו?בית המצטיינת בשלל צבעים.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאן]מצגת מס 1 ירדן[
מצגת מס 2
עם ביס"ש כפר עציון
דיפדוף בתמונות דיפדוף בתמונות ע"י העכבר או ע"י העכבר או ENTER ENTER
11.8.3-11.7.13
מדריך: שי בייטנר
1 פטרה בירתם אפופת המסתורין של הנבטים נמצאת בשיפוליהם המערביים של הרי אדום בין ים המלח למפרץ אילת וכ- 52 ק"מ ממזרח לערבה. העיר שוכנת בבקעה צרה הנחצית ע"י ואדי מוסה הזורם ממזרח בנקיק צר ועמוק )הסיק( לפני כניסתו אל הבקעה. פטרה מוקפת מצוקים גבוהים שיצר הטבע באבן החול הנובית המצטיינת בשלל צבעים. ראשון הנוסעים האירופאים שביקר בפטרה היה השוויצרי בורקהרדט )2181(. מאז עוררה פטרה התעניינות רבה בקרב החוקרים. את עיקר תשומת ליבם משכו הקברים הנהדרים החצובים בסלע ואתרי הפולחן המסתוריים בפסגות ההרים בעוד שהעיר עצמה עניינה אותם פחות. מאז שנות החמישים נערכה בפטרה פעילות ארכיאולוגית ענפה הכוללת סקרים חפירות ושחזורים כחלק מפיתוחה כאתר תיירות. בין השאר נחפרו רחוב העמודים מקדשים חומות העיר התאטרון וכן מבנים פרטיים אך למרות שנות מחקר דומה כי עדיין רב בה הנסתר על הנגלה. פרסומה הרב של פטרה בא לה בזכות עיר המתים )הנקרופוליס( שלה הכוללת קברים רבים חצובים במצוקי ההרים ובוואדיות העוטרים אותה. הכלל שלפיו בית הקברות מלמד על העיר אינו תקף לגבי פטרה. לעומת כ- 0001 מונומנטים שונים הפזורים בנקרופוליס של פטרה נראית העיר דלה ובעלת היקף מצומצם ובולט מיעוטם של בתי מגורים. בבואנו להתחקות אחר אופיה ומהותה של פטרה עלינו לשוב ולהתייחס לאופיים של הנבטים כעם נוודי שעיקר פרנסתו על סחר שיירות. הנבטים מעולם לא ייסדו ישובי קבע וממילא לא היתה להם מסורת עירונית. בירתם פטרה ששימשה תחילה כמקום מקלט ומסתור בשעת סכנה הפכה במרוצת השנים לבירת הממלכה הנבטית אף שלא במשמעות המקובלת. פטרה היתה בראש וראשונה מרכז פולחני-דתי ומינהלי ואתר הקבורה הלאומי לנבטים. ברם מאות הקברים החצובים אינם של תושבי פטרה בלבד אלא שייכים גם למלכים ולנכבדים כמו גם לסוחרים אמידים שהגיעו לפטרה במהלך מסעותיהם וביקשו להקבר בה. נראה שהנקרופוליס של פטרה על מתקניו המגוונים: התאטרון הבמות הפולחניות הטריקליניה והקברים עצמם משקפים בצורה הנאמנה ביותר מה רב היה חלקו של פולחן המתים בדת הנבטית.
2 פטרה היתה גם תחנת שיירות חשובה. שלושת השווקים הגדולים בלב העיר מעידים על תפקידה החשוב כצומת למסחר הנבטי. לכאן הובאו הסחורות ובהן הבשמים היקרים והתבלינים מדרום ערב ומהודו ומכאן נשלחו צפונה לעבר דמשק או מערבה דרך הנגב לעזה ולמצרים ומשם לאירופה. פטרה היתה גם מרכז השלטון ומקום חצרות המלכים הנבטים שכנראה לא התגוררו בה דרך קבע. בפטרה נבנו המקדשים החשובים של הנבטים. חפצי הפולחן הרבים שנמצאו מעידים שבפטרה עסקו בייצור המוני של חפצים אלה כדי למכרם למלווי השיירות ולמבקרים. המקורות הכתובים על קורות הנבטים מצומצמים ביותר. על ראשיתו של היישוב במקום מעידים שרידי בנייה אדומיים מהמאות ה-8 וה- 7 לפסה"נ שנתגלו באום אל ביארה שממערב לפטרה. יתכן שזוהי "סלע" הנזכרת במקרא ]שופטים אכו; מל"ב ידז[ בכתבים הלניסטיים ורומיים ובכתבי יוסף בן מתתיהו ]קדמ דדז[. עם זאת אין לזהות את פטרה עם העיר הקדומה סלע אלא עם העיר רקם ששמה אף מופיע בכתובת שנתגלתה במקום. למן התקופה ההלניסטית במאות ה- 3 וה- 2 לפסה"נ היתה פטרה בירת הנבטים. המקורות מעידים כי ערב המרד החשמונאי ברח יסון הכהן הגדול מירושלים לפטרה. בשנת 52 לפסה"נ בתקופת שלטונו של אוגוסטוס ערך הצבא הרומי מסע צבאי לפטרה והנבטים הצליחו לשמור על עצמאות חלקית בחסות רומית רק תמורת כופר גבוה. בשנת 601 לסה"נ סיפח הקיסר הרומי טריאנוס את שטחי הממלכה הנבטית לאימפריה הרומית ובמקומה נוסדה הפרובינקיה ערביה שכללה את תחום עבר הירדן. קביעת בירת הפרובינקיה בבוצרה שבסוריה בימי אדריאנוס מסמלת את תחילת הירידה בחשיבותה של פטרה. בתקופה הביזנטית היתה עדיין פטרה יישוב דליל ואף הוקמו בה כנסיות אך העיר ניטשה בראשית התקופה הערבית במאה ה- 7. כבר בתקופה הרומית היתה פטרה לאתר אפוף מסתורין ואגדות החלו נרקמות סביבה על אוצרות הגנוזים בקבריה הציוריים. האגדות והאווירה המיוחדת מוסיפים נופך ועוצמה לאתרים הרבים ובעיקר לקברים החצובים למאות בצוקי הסלעים בצבעי אדום וארגמן הסובבים את פטרה מכל עבר.
א-דיר
טריקליניום האריה מוזיאון מקדש האריות המכונפים קבר סקסטיוס פלורנטינוס שער המתחם המקודש רח העמודים קצר בינת פרעון אום אל ביארה התאטרון הנימפיאון קבר הארמון הקבר הקורינתי קבר המשי קבר האורנה גבל חובתה
ואדי מוסה
רח החזיתות
הסיק קוביות הגין סכר
מרכז מבקרים
החזנה קבר האובליסקים והטרקליניום
גבל מדבח
בכניסה לפטרה ממזרח ניתן לראות מימין לדרך שלושה גושי סלע רבועים. עפ"י ההשערה אלו מצבות קבורה נבטיות בכניסה לפטרה ממזרח ניתן לראות מימין לדרך שלושה גושי סלע רבועים. עפ"י ההשערה אלו מצבות קבורה נבטיות ולפי דעה אחרת נודעה להן משמעות דתית כלשהי. בשל צורתן המסתורית הן מכונות בפי הערבים דהריג )מיכל ולפי דעה אחרת נודעה להן משמעות דתית כלשהי. בשל צורתן המסתורית הן מכונות בפי הערבים דהריג )מיכל מים( או קוביות הגין ]"קוביות הרוחות"[. מים( או קוביות הגין ]"קוביות הרוחות"[.
קבר האובליסקים סמוך לכניסה לפטרה. מעליו מתנשאים 4 אובליסקים חצובים. החזית השחוקה קבר האובליסקים סמוך לכניסה לפטרה. מעליו מתנשאים 4 אובליסקים חצובים. החזית השחוקה שמתחת שייכת לטריקליניום מקום שבו התנהל הפולחן. מתחת לאובליסקים בחדר הקבורה שמתחת שייכת לטריקליניום מקום שבו התנהל הפולחן. מתחת לאובליסקים בחדר הקבורה חצובים שלושה דרגשי אבן ומכאן השם טריקליניום. החדר שימש לסעודות הבראה. חצובים שלושה דרגשי אבן ומכאן השם טריקליניום. החדר שימש לסעודות הבראה.
בכניסה לסיק הוקם בשנות הששים סכר כדי להטות את מימי ואדי מוסה צפונה. זאת לאחר אסון שארע בכניסה לסיק הוקם בשנות הששים סכר כדי להטות את מימי ואדי מוסה צפונה. זאת לאחר אסון שארע בסיק ב