עד פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו את גרמניה 200 אלף יהודים ומאוסטריה 130 אלף.
המדיניות הנאצית הייתה ללחוץ על יהודי גרמניה ואוסטריה, שהיו תחת שלטונם להגר, במטרה "לנקות" את הרייך הגרמני מיהודים.
אם בתחילה היו מדינות שהיו מוכנות לקלוט יהודים, עם רכושם,
הרי לאחר שנאסר עליהם להוציא את רכושם החלו שערי המדינות להיסגר. "חבר הלאומים" ניסה למצוא פתרון לבעיית הפליטים היהודים ומינה נציב לענייני פליטים. הצעות הנציב לפתרון הבעיה לא התקבלו ע"י המדינות, אך נמצא פתרון לעשרת אלפים בני נוער שהועברו לאנגליה. כ-5,000 בני נוער אחרים הגיעו לארץ-ישראל במסגרת עליית הנוער (ארגון שנוסד ב-30 בינואר 1933) עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.