עד פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו את גרמניה 200 אלף יהודים ומאוסטריה 130 אלף.
המדיניות הנאצית הייתה ללחוץ על יהודי גרמניה ואוסטריה, שהיו תחת שלטונם להגר, במטרה "לנקות" את הרייך הגרמני מיהודים.
אם בתחילה היו מדינות שהיו מוכנות לקלוט יהודים, עם רכושם,
הרי לאחר שנאסר עליהם להוציא את רכושם החלו שערי המדינות להיסגר. "חבר הלאומים" ניסה למצוא פתרון לבעיית הפליטים היהודים ומינה נציב לענייני פליטים. הצעות הנציב לפתרון הבעיה לא התקבלו ע"י המדינות, אך נמצא פתרון לעשרת אלפים בני נוער שהועברו לאנגליה. כ-5,000 בני נוער אחרים הגיעו לארץ-ישראל במסגרת עליית הנוער (ארגון שנוסד ב-30 בינואר 1933) עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
מצגות קלריטה ואפרים
www.clarita-efraim.com
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןעד פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו את גרמניה 002 אלף יהודים ומאוסטריה 031 אלף. המדיניות הנאצית הייתה ללחוץ על יהודי גרמניה ואוסטריה שהיו תחת שלטונם להגר במטרה "לנקות" את הרייך הגרמני מיהודים. אם בתחילה היו מדינות שהיו מוכנות לקלוט יהודים עם רכושם הרי לאחר שנאסר עליהם להוציא את רכושם החלו שערי המדינות להיסגר. "חבר הלאומים" ניסה למצוא פתרון לבעיית הפליטים היהודים ומינה נציב לענייני פליטים. הצעות הנציב לפתרון הבעיה לא התקבלו ע"י המדינות אך נמצא פתרון לעשרת אלפים בני נוער שהועברו לאנגליה. כ-0005 בני נוער אחרים הגיעו לארץ-ישראל במסגרת עליית הנוער )ארגון שנוסד ב-03 בינואר 3391( עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הגירת יהודי גרמניה 0491-3391
על רקע היווצרות בעיית הפליטים היהודים והלחצים מצד דעת הקהל בארה"ב שדרשה לפתוח את שערי ארה"ב בפני הפליטים יזם פרנקלין דלנו רוזבלט נשיא ארה"ב שסרב להגמיש את חוקי ההגירה לארה"ב ועידה בינלאומית באוויאן ) (vian-les-Bainsבצרפת כדי למצוא פתרון לבעיית הפליטים. ועידת אוויאן התכנסה ב- 6 ביולי 8391 בהשתתפות 23 מדינות כשמטרתה העיקרית היא לנטרל את הלחצים של דעת הקהל ולחלק את קליטת הפליטים בין המדינות השונות.
מיירון טיילור שליחו המיוחד של הנשיא רוזוולט נואם בועידת אוויאן 8391
אולם המדינות שהשתתפו בוועידה לא גילו נכונות לקלוט פליטים יהודים. הוועידה התחמקה מלהכיר בעובדה שתופעת הפליטים היא תוצאה של רדיפות מסיבות גזעניות. המדינות השונות העלו נימוקים שונים כדי להסביר את חוסר יכולתן לקלוט פליטים. הנה מספר התבטאויות המעידות על הלך הרוח במערב באותה עת: פקיד בריטי בכיר מקובעי מדיניות ההגירה אמר בקיץ 9391 ש"היהודים נבהלו שלא לצורך ולא היו צריכים לעזוב. רבים מהם אינם מתאימים כמהגרים ויהוו בעיה קשה מאוד אם נביא אותם לכאן". ראש ממשלת אנגליה נוויל צמברלין אמר "אין ספק שהיהודים אינם עם שקל לחבבו אני עצמי איני מחבב אותם".
הוטל רויאל מקום בו התקיימה הועידה באווין
דחיית היהודים בנימוקים כלכליים
הוועידה התקיימה בשעה שכלכלת העולם עדיין לא התגברה כליל על המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב- 9291 ומדינות דרום אמריקה קנדה וניו-זילנד טענו שהמשבר הכלכלי ושיעורי האבטלה הגבוהים אינם מאפשרים לקלוט פליטים. קנדה טענה שהיא יכולה לקלוט רק חקלאים. מדינות אמריקה הלטינית טענו שאינן יכולות לקלוט רופאים משפטנים וסוחרים. ארה"ב סירבה להגדיל את מכסות ההגירה והסכימה רק לאחד את מכסות ההגירה של גרמניה ואוסטריה שהגיעו ל-00072 ליהודים ולא-יהודים. מדינות אירופה טענו שהן כבר קלטו פליטים ואינן מסוגלות לקלוט פליטים נוספים. בריטניה התנתה את הסכמתה להשתתף בוועידה בכך שלא ידונו באפשרות של קליטת הפליטים בארץ-ישראל. בריטניה הדגישה שהערבים מתנגדים לקליטת הפליטים בארץ וכי אין מקום מתאים ברחבי האימפריה הבריטית לקליטת הפליטים.
קריקטורה בריטית שהתפרסמה בניו יורק טיימס העוסקת בועידת אוויאן
בקריקטורה שפורסמה בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" מתואר יהודי יושב במרכזו של צלב קרס ומעליו שלטים הפונים לארבע רוחות השמיים. על השלטים כתוב " ."GOבכל ארבע פינות של צלב הקרס כתוב "."STOP הכותרת של הקריקטורה היא: "האם ועידת אוויאן תוביל אותנו לחירות". איזה מסר מבקש המאייר להעביר לקוראי העיתון
צדיקה בסדום הרפובליקה הדומיניקאנית
הרפובליקה הדומיניקנית הייתה היחידה שהסכימה לקלוט 000001 פליטים. רק 00001 פליטים מצאו מקלט בעיר סוסואה. הוועידה הגיעה להחלטה מנהלתית: להקים ועדה בין-ממשלתית לענייני הפליטים באירופה. פרוץ מלחמת העולם השנייה שמה קץ לפעילות הוועדה ורק ב-3491 היא חידשה את פעילותה. סירובן של מדינות העולם לקלוט פליטים יהודים הבליטה את אטימות העולם לסבלם של היהודים והוכיחה להיטלר שאין לו סיבה לחשוש מהתנגדות העולם למדיניותו כלפי היהודים. אם הניסיון "לנקות" את גרמניה מיהודים באמצעות הגירה נכשל בשל חוסר רצון של המדינות לקלוט פליטים יהודים היטלר הבין שהוא יכול לעבור לשלב הבא בתוכניותיו: הפתרון הסופי השמדת יהדות אירופה.
מיד לאחר ועידת אוויאן התכנסה בספטמבר 8391 ועידת מינכן. הוועידה הוכיחה להיטלר שמדינות העולם אינן מעוניינות במלחמה ותעשינה הכול כדי להימנע ממלחמה. התוצאה המיידית של האטימות הבין-לאומית למדיניות הגזענית הגרמנית והרצון להימנע ממלחמה הייתה מתן יד חופשית להיטלר להמשיך במדיניותו הגזענית: באוקטובר 8391 גורשו 00051 יהודים בעלי אזרחות פולנית שחיו רוב חייהם בגרמניה מגרמניה. אלפי יהודים על משפחותיהם נתקעו בעיירת גבול בלא יכולת להיכנס לפולין או לחזור לגרמניה. הרשל גרינשפן סטודנט יהודי בן לאחת המשפחות חיסל את המזכיר הנאצי בשגרירות גרמניה בצרפת. ב-9 ו-01 בנובמבר 8391 ערכו הנאצים את "ליל הבדולח" בתגובה כביכול למעשהו של גרינשפן. מאות בתי כנסת נשרפו 0057 חנויות נבזזו ו- 00003 יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. הפוגרום נקרא "ליל הבדולח" על-שם שברי הזכוכית של חלונות הראווה. גם באוסטריה היו מעשי אלימות נגד יהודים.
פרשת האונייה סנט לואיס דוגמה בולטת נוספת לאטימות העולם החופשי לסבלם של היהודים הייתה פרשת האונייה סנט לואיס.
9391 MS St. Louis surrounded by smaller vessels Havana June
סנט לואיס הייתה ספינה גרמנית מתוצרת מספנות ברמן-וולקן ובבעלות חברת הנוסעים המבורג-ארצות הברית שנועדה להעברת נוסעים בקו חוצה האוקיינוס האטלנטי אך עם תחילת המשבר הכלכלי של שנת 9291 הוסבה לשיט עינוגים על מנת לכסות הוצאות. ב-31 במאי 9391 בעקבות "ליל הבדולח" יצאה הספינה מהמבורג שבגרמניה כשעל סיפונה 639 פליטים.
בית כנסת עולה בלהבות במהלך ליל הבדולח
Boarding at Hamburg Harbor
נוסעי האוניה סנט לואיס עולים על סיפונה בהמבורג שבגרמניה
מסע הפליטים היציאה מהמבורג בשבת ה-31 במאי 9391 )כ"ד איר התרצ"ט( הפליגה הספינה מהמבורג כעליה 639 נוסעים רובם יהודים ילידי גרמניה במטרה לצאת את גרמניה לקובה ולברוח מגזירות