הנריי קרטייה-ברסון צלם שדרך עינית מצלמתו נשקפה המאה ה-20 על כל יופייה,
אביה ועליבותה. צילומיו הנציחו בזיכרון הקולקטיבי את מרבית האירועים המשמעותיים במאה.
דרך עינית מצלמתו נשקפה המאה ה-02 על כל יופייה כאביה ועליבותה. צילומיו הנציחו בזיכרון הקולקטיבי את מרבית האירועים המשמעותיים במאה.
המצלמה היתה עין נוספת דרכה נשקף עולמו.
הנריי קרטייה-ברסון נולד ב-22 באוגוסט 8091 למשפחה בורגנית שחיה בשנטלו פרובינציה של פריז. בשנות ה-03 לאחר שסיים את לימודי הציור אצל הצייר אנדרה לוט למד ספרות אנגלית באוניברסיטת קמברידג ומאוחר יותר התגייס לצבא הצרפתי. כשהשתחרר נסע לאפריקה שם החל דרכו כצלם חובב והפך לאחד מחלוצי האמנות החדשה. הוא התייחס למצלמה כאל יומן דרכים כאל חלק המשכי מגופו כאל עין נוספת ממנה נשקף עולמו. הוא זה שהגה את רעיון "תפישת הרגע" בצילום אותה תאר כ"הכרה סימולטנית שנוצרת בתוך שבריר שניה ובה משמעות האירוע וסידור מדויק של צורות
Dieppe 1926
Brie
קרטייה-ברסון השתייך לקבוצה מצומצמת של צלמים שהציבור הכיר בשמם והיה כרוך אחרי מעשה הצילום כמו אחרי מעשה אהבה. "עבורי המצלמה היא מגנט" אמר בעבר "היא עושה לך חשק לסגור את העולם כולו בתוך הקופסה הקטנה הזו יחד עם כל הפרטים המשמעותיים שנותנות לקיום את קסמו". הצילום שלו היה מרוחק ניטרלי ומודע הוא מאופיין בפרספקטיבה חדה ובנפח. "מה שמחזק את הצילום היא תחושת ההרמוניה היחסים בין הצורות שבו והערכיות" נהג לומר.
Paris Aubervilliers 1932
Pars La Villette 1929
הוא צילם והציג תערוכות בכל רחבי העולם. התערוכה הראשונה נערכה במדריד בשנת 3391 שנה אח"כ במקסיקו סיטי ובשנת 5391 בניו-יורק שם שיכנע אותו הצלם פול סטרנד לחשוב גם על עבודה בקולנוע. הוא חזר לצרפת בשנת 7391 ועבד כעוזרו של זאן רנואר בשלושה מסרטיו בהם "יום בכפר" ו"חוקי המשחק". בשנת 0491 נשבה קרטייה-ברסון על-ידי הנאצים ובמשך 53 חודשים נכלא במחנה של שבויי מלחמה. אחרי שלושה ניסיונות בריחה הוא הצליח להימלט והצטרף לשורות המחתרת הצרפתית
Au Bord de la Marne
Roman Amphitheatre
Prizren Yougoslavia
יצירתו נחלקת לשתי תקופות זו שלפני המלחמה וזו שלאחריה. התקופה הראשונה פתוחה ונובעת יותר מהתת מודע והשנייה פוטו- זורנליסטית באופייה עדה אילמת לאירועים המהותיים הסובבים אותה.
German officers held captive at a prison in Paris. 1944
DESSAU 1945
Paris 1944
5
כמו שהיה שם מאז ומעולם בשנת 7491 הצטרף לרוברט קאפה ודויד סימור וביחד הקימו את חברת " "Magnum Photosשבמשך שנים ארוכות היתה זו שקבעה את הסטנדרטים לצילום עיתונאי ברחבי העולם והפכה לסוכנות הצילומים הראשונה. קרטייה-ברסון תעד בין היתר את לידת הקומוניזם בסין שחרור פריז את מהטמה גנדי ימים ספורים לפני רציחתו ואת מלחמת האזרחים בספרד. במובן מסוים נדמה כי קרטייה-ברסון שהחל את דרכו כצלם בגיל מאוחר יחסית היה שם )ולא חשוב איפה השם הזה נמצא( מאז ומעולם. הסיבה לכך נטועה מן הסתם בעובדה שדרך עינית מצלמתו הונצחו בזיכרון הקולקטיבי מרבית האירועים המשמעותיים במאה ה-02.
Berkshire Reino Unido- 1953-
Taos New Mexico 1947
Pavement School Jaipur 1948
Jerusalem
The ancient Jewish quarter of Baghdad. 1950
Romania 1975
פורטרטים
בין הפורטרטים הידועים שצלם היו אלה של זאן-פול סרטר הנרי מטיס אלברטו גאקומטי פולקנר המשוררת קולט אדית פיאף והדוכס והדוכסית מווינדזור. הוא צילם את הייאוש העייפות הזעם העליבות והמוות תוך שמירה תמידית על האני מאמין שלו שגרס: "צריך תמיד לצלם תוך שמירה על כבוד מקסימלי כלפי נשוא הצילום וכלפי עצמך". קבצן בפינת רחוב מעצב העלית כריסטיאן דיור או זוג אוהבים אנונימיים צולמו תמיד באותה התכוונות ולכן הצליח "לתפוש את הרגע" וכמו היה קוסם רב חסד להפוך אותו לנצחי. בשנת 6691 עזב הנרי קרטייה-ברסון את חברת מגנום ואת הצילום והקדיש את זמנו לציור דיוקנאות ונופים. משנת 3791 היה זה עיסוקו המרכזי והוא חלק את זמנו בין דירתו הפריזאית המשקיפה אל גני הטולרי לבין ביתו באלפים הצרפתיים.
Camus
Chagal
Che Guevara
Stravinski
Henri Matisse
Aricka Giacometti
Sartre
Madam de Beauvoir
Edit Piaf
Kennedy
Joe el trompetista 1945
למרות שנחשב למיתוס בחייו הנרי קרטייה-ברסון נחשב לאיש צנוע. זו אולי הסיבה שנתפש כסרבן ראיונות לעתים נדירות הסכים להצטלם וסרב באופן מוחלט לפרשן את צילומיו. "אין לי מסר או יעוד במובן המיסיונרי של המילה יש לי נקודת מבט" נהג לומר. אך יהיה זה דוקא משפט אחר שליוה בין היתר גם את תערוכת צילומיו שהוצגה במוזיאון תל- אביב לאמנות שיחקק: "על מנת להבין את ההסטוריה עליכם לשמור על תמימות מסוימת. הסוד היחיד שלי הוא שאני לוקח את הזמן ובעיקר שאני לוקח את הזמן לחיות עם האנשים... ואז יודע לשכוח את עצמי".
Melanie Cartier-Bresson 1978
:מקורות http://www.nytimes.com/slideshow/2004/08/04/arts/ 20040804_HCB_slideshow_1.htm http://www.elangelcaido.org/fotografos/bresson/bresson.html http://en.wikipedia.org/wiki/Henri_Cartier-Bresson
Rameau - Nouvelles Suites de Pices de Clavecin Alexandre Tharaud - piano