קשיש במחלקה גריטרית נמצא לפני מותו - מה הוא מרגיש מה המילים האחרונות שלו
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןזקן קשיש בבית אבות במחלקה הגריאטרית נעזב לאנחות נפטר תוך כדי שינה במיטתו דבר בעל ערך לא נמצא בעיזבונו למעט מכתב מקומט שכמעט נזרק אשר זעק מתוכו את האמת הכואבת בשפה פשוטה מלאכת מחשבת זהו סודו של קשיש בודד וזנוח שכל חייו טרח שלבניו יהיה טוב ונוח
מכתבו וסודו של הקשיש הזנוח
מה את רואה אחות מחוננת בשעה שבי את מתבוננת ואלו מחשבות בראשך חולפות כשאת בי מטפלת החולה אנושות שאני זקן טרחן וחסר בינה מנותק מהעולם ללא הגנה מבט מנותק כן זה אני כבר לא שולט על גופי מותש בכל האברים חסר אונים ומלא כאבים
הובאתי לכאן על ידי יוצאי חלציי בניי האהובים אשר גדלו על בירכיי כשאת מבקשת: עשה עוד ניסיון אינך מבינה אצלי את גודל האסון את רואה בי עקשן לא מוכן לעשות הכול ואינך מבינה שאני לא יכול כי אם רק את זה את רואה אינך יודעת עד כמה שאת טועה פקחי את עינייך אולי תצליחי לראות מה מנסה אני לומר לך בין השורות את גודל הסבל והכאב שחבוי בתוכי את הרגשת הצער והייאוש בנשמתי
עכשיו אכתוב לך אחות יקרה את תמצית חיי שהתחילו בגיל ושירה הייתי ילד אוהב להשתובב לשחק לטייל ולהסתובב הקטן מבין 5 אחים ו - 5 אחיות כמו גור כפירים במשפחת אריות
משתוקק לפגוש את הנערה שתיהפך לאשתי המסורה אני החתן בן העשרים ואחד צועד עם אשתי הצעירה יד ביד זוכר היטב את הנדרים הבסיס לנישואין מושלמים אני הבוגר בן העשרים ושש חובק את בניי התאומים בני החמש הזקוקים לאהבה ותמיכה תמיד קיבלו ממני חיבוק ולטיפה
אני הגבר בן השלושים שטיפל בהוריו בכוחותיו האחרונים חלקתי את זמני בין אשתי והילדים וגם בין אחי ושאר המכרים זמן לעצמי כבר כמעט לא נותר לכן בלילות עליתי על יצועי מאוחר גופי האיתן נשא באהבה את כובד הנטל ועול הפרנסה היה בכוחי להרים עולמות אך הזמן הוקדש להוריי עד השעות הקטנות
וכשהגעתי לשנות הארבעים לחיי פרשו את כנפיהם שני גוזליי ביקשו לשוט בתבל עם תרמיל ומקל ולחיות את ההווה ואותנו ההורים השאירו זו עם זה ורעיית חיקי אשת נעוריי עמדה לצידי בכל ימיי ושנותיי היה לי מפעל קטן משגשג שביושר לבב בו הייתי נוהג בפרנסת עמלי ראיתי ברכה ואפילו לא שכחתי לתת לצדקה
כך חיי זרמו במסלול די קבוע יום אחר יום שבוע אחר שבוע וביובל שנותיי המתחדשים התמלא ביתי בנכדים מקסימים ובברכת מעשה ילדנו הבוגרים התמלא ביתנו באור וצחוק פעוטים שובבות ושמחת נעורים עד שגם הם הפכו לבוגרים
הימים עברו וחלפו השנים והגיעו זמנים קשים ואפלים
(מכאן בבקשה לא לגעת במצגת ואין לזרזה)
אשת חיקי הסתלקה לבית עולמה ונותרתי לבדי ללא אהבה יוצאי חלצי שהקימו משפחות עזבוני לבד לסבל ואנחות עסוקים בפרנסת ביתם השאירוני לבד ומיותם זיכרוני מוצף בעצב ותוגה חיי האושר התחלפו ביגון ואנחה נשארתי לבד מפוחד ורועד זקן ותשוש לעתידי חרד
גורלי ממשיך בי להתל ואני מחכה מתי יבוא הגואל ניצב אני בשריקת סיום מחכה באופק שיבוא הדוקטור ויאמר: אין דופק התחלתי לספור את השעות שנותרו האחיות מסביבי בבהלה התרוצצו נראה שהשלמתי עם גורל מצבי פתאום זעקה אילמת פרצה מתוך ליבי
אל תשליכוני לעת זקנה ככלות כוחי אל תעזבוני היכן הם בניי האהובים מדוע הם לא איתי נמצאים
ובתוך אותה הגויה החלושה והבלה חבוי נער צעיר אבל עם סוללה ריקה עדיין זוכר את כל ההנאות ופתאום החלו צפים בי כל הזיכרונות כמו סרט חולפים בי לנגד עיני כל רגע ורגע משנות חיי גופי כאבים ומלא ייסורים סביבי מתרוצצים רופאים ומומחים אני רואה את הורי באים לקראתי מושיטים את ידם כאומרים בוא איתי פתאום אני נמשך לתוך מנהרה בסופה יש אור כמה נפלא
וכעת שאלה לי אלייך אחותי היקרה גם אליך אחי אני שואל אותה השאלה האם כבר קם בעבר כזה מין דור אשר במו ידיו כורה לעצמו בור ושגוזם את עליו וגם את שורשיו בזה שלא מכיר בקיום אבותיו וסליחה אני מבקש מכם אחיי על השאלות האלו ידידיי האם כאלו הם פני הדור אפילו כלב מביט לפעמים לאחור.
האם זה החינוך שקיבלנו זה העתיד לו ציפינו צריך להכיר טובה אחיי ואחיותיי צריכים להיות טובים בניי ובנותיי ולכבד את ההורים (את אבא ואת אמא) כי אנו שוכנים בתוכם עמוק בלב פנימה כי הם אוהבים אותנו מאוד כמו את עצמם כי אנו חלק מהם בשר מבשרם
נזכור היטב כשנפגוש זקן או זקנה נתבונן ברוחו הצעירה ונגלה שם נשמה כל כך נפלאה כי הזמן גם אצלנו יחלוף יעבור וכדאי שאת המסר הזה נזכור יהי רצון שתזכו לשיבה טובה ואריכות שנים בבית חם ואוהב ולא בבית אבות ולא בבית חולים
לא נשכח את הורינו הזקנים נעשה למענם יותר ממה שאנו מסוגלים
תודה לכל המסייעים והתורמים הכול נעשה לכבוד עם ישראל הנפלאים