בַּסֵּתֶר, בַּסֵּתֶר, בַּרְחוֹבוֹת הַזָרִים
בְּעָרֶיהָ שֶׁל סוּרְיָה וְעַל אַדְמַת הַמִצְרִים
לְלֹא אַחִים וּקְרוֹבִים, בְּלִי יְדִידִים וּמַכָּרִים
בְּלִי עִיתּוֹנִים עִבְרִיִים, בְּלִי שָׂפָה, בְּלִי סְפָרִים
רַק בִּשְׂפָתַיִם קְמוּצוֹת אֲשֶׁר חוֹתְמוֹת אֶת הַשֶּׁקֶט,
סוֹעֶרֶת הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָה נִפְסֶקֶת
מִלְחֶמֶת אַנְשֵׁי הַסֵּתֶר, אֵלֶּה הַקְרוּיִים "מְרַגְלִים"
אֵלֶּה הַמַּפְסִידִים אֶת הַקְרָב כַּאֲשֶׁר הֵם מִתְגַלִים
אֵלֶּה הַנּוֹפְלִים בַּכַּף אוֹ בַּחֲזִית כְּמוֹ טוּבֵי הַחַיָּלִים
אֵלֶּה הַנִּמְצָאִים עַל אַדְמַת הָאוֹיֵב רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים
אֵלֶּה הַבּוֹחֲרִים להִישָׁאֵר תָּמִיד - חַיָּלִים אַלְמוֹנִים.
חיים חפר 1968
|