הדת הבהאאית הינה אחת הדתות הצעירות בעולמנו, היא נוסדה בפרס (איראן) במאה ה 19, כאשר במאי 1844 קם עלי מוחמד שיראזי, הודיע שהיתה לו התגלות והוא הינו ה באב כלומר השער , שהוא האימאם הנעלם , שלו ציפתה השיעה (הפלג השיעי של האיסלם). הוא הכריז על תום עידן הקוראן, כתב ספר חדש בשם ביאן (הספר הברור) והחל לאסוף סביבו עדת מאמינים. פעילותו היתה לצנינים בעיני השלטון הפרסי, וב 1850 הוא הוצא להורג, וראשי מאמיניו הושמו בבתי כלא, אחד מהם מירזא חסיין עלי נורי, טען שתוך כדי היותו בכלא היתה לו התגלות , בה הופיעה לפניו בתולת גן העדן והודיעה לו כי הוא זה שאלוהים יגלה אותו!!! הוא ניכס לעצמו את הכינוי בהא אללה (תפארת האל), ושרידי הקהילה שנירדפה והוכתה קשות לאחר שנביאה הראשון הומת, קיבלה ברובה את מנהיגותו והוא החל להפיץ את תורת הבאב תוך שהוא משפץ אותה לטעמו, זו היתה תורה מוסרית ביותר, מושתתת על שיוויון בין בני המין האנושי, מתנגדת לאפליה כלשהיא, ואחת ממטרותיה הראשיות היתה ביטול הגבולות בין המדינות, והפיכת העולם ל מולדת אחת משותפת לכלל בני האדם, כולל שפה אחת. כמובן שפעילותו לא נשאה חן בעיני השלטונות המוסלמים, בתחילה הוא הוגלה לעיראק, אך שם רק הגביר את פעילותו, ולכן המשיך לסבול מרדיפות והגליות, וכך, בסופו של דבר, באדיבות השלטון העות מני הוא מגיע ב 1868 לעכו, ניכלא במצודת העיר, לאחר מכן עקב נסיבות שונות הוא משתחרר מהכלא, גר זמן מה בבית גדול בעיר עצמה, ולאחר מכן נודד בעוד כמה מקומות כשהאחרון בהם הוא אחוזת ה בהאג י , מצפון לעכו בה מת ונקבר ב 1892. הבהאג י הינו האתר המקודש ביותר לבהאאים עד עצם היום הזה, אף כי המקום וההיכל היותר מפוארים נימצאים בחיפה, על מורדות הכרמל, וזאת משום שבאחד מסיוריו היגיע הבהא אללא לחיפה, התרשם מהמקום, וציווה שכאן יוקם מבנה קיברו של הבאב (מיסד הדת הראשון שנקבר בפרס) ולכאן יובאו עצמותיו, ואכן ב 1953 נסתימה בניית המבנה המפואר בעל כיפת הזהב, ובשנים האחרונות שודרג מורד ההר כולו, והפך ל גנים התלויים המפוארים ויוצאי הדופן.
|
