על סיפורי האחים גרים, על פועלם, על כיפה אדומה, המהדורות הראשונות, ועל הספר בשפות שונות ובמבט של מאיירים שונים.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןהאחים וילהלם ויעקב גרים
פילולוגים וחוקרי ספרות במקצועם פרסמו ב-2181 קובץ אגדות עם בשם "סיפורים לילדים ולבית " ספר שהפך לרב מכר ענק אחד הנמכרים ביותר בתולדות השפה הגרמנית. כלל אגדות מפורסמות כמו סינדרלה כיפה אדומה היפהפייה הנרדמת הנזל וגרטל רומפשטיצלכן" ) הבסיס להצגת "עוץ לי גוץ לי " של שלונסקי( ורבים רבים אחרים ויצא מאז בעוד מהדורות רבות כל אחת יותר מורחבת מקודמותיה .
איור מאת מ. אריה לספר "אמא ספרי לנו "
האחים גרים מתוך האתר: היקום של אלי אשד.
חלק גדול מהפרסום וההצלחה הביקורתית אפשר לייחס לטענות האחים לגבי מקור הסיפורים . הם סיפרו שאין המדובר בסיפורי פיות לילדים ומבוגרים סתם מהסוג שהיה מקובל מאוד אז מפרי יצירתם של נשים שונות בנות המעמדות הבורגניים והגבוהים בצרפת וגרמניה כי אם תוצר רוחם של בני העם הגרמני השורשי.
האחים גרים סיפרו שהם נדדו לכל אורכה ורחבה של גרמניה בחיפוש עיקש אחרי כל אגדה גרמנית מקורית על פי טענתם כפי שהיא מובאת בספרו של אוריאל אופק "משלגיה ועד אמיל ". במשך חמש שנים רצופות הם נדדו ברחבי המדינה עברו מעיר לכפר מעיירה לבקתות נידחות ביערות ולחופי נהרות סרקו יחד את הכפרים והעיירות ישבו בשווקים ובחדרי מלאכה בבקתות איכרים ודייגים בחיפוש אחרי מספרי סיפורים שזכרו אותם על מנת להצילם לפני שישכחו חלילה.
האחים הקפידו תמיד לציין שהם מביאים את האגדות בדיוק כפי שסיפרו אותם איכרים זקנים ושאר פשוטי עם להוציא כמה תיקוני סגנון מועטים חיוניים . אחר כך נטען שהאחים היו הראשונים שהכירו בחשיבותו של כל פרט הקשור במעשיות העם סגנון המספרים אופן הגשת הסיפור חילופי הגרסאות של אותה האגדה כפי שהיא מסופרת במקומות שונים וכן פרטי זהותו של המספר .
בעקבות האחים גרים נוצרה באירופה כולה אופנה של מחפשי אגדות נלהבים בארצות שונות שיצאו לחפש אגדות נשכחות אצל בני הכפר אגדות שיהיו הוכחה
לקדמות הלאום שלהם .
על פי הערכות מלומדות "האחים גרים הניחו את היסוד לחקר השיטתי של האגדה ונעשו לחלוצי מדע הפולקלור. למפעל האיסוף שלהם הייתה גם מטרה בלשנית : תוך כדי רישום מדויק של נוסחי האגדות ביקשו להתחקות על מבנה השפה באותה מורשת ספרותית עממית שעברה בעל פה מדור לדור. ובכך הניחו האחים גרים את היסוד גם לשיטה היסטורית בבלשנות החדשה"שמראות על נאמנות מרבית לנוסח ולסגנון כפי שיצאו מפי העם" )מתוך לקסיקון אוריאל אופק לספרות ילדים (. כל זה מרשים מאוד ועל כך גדלו דורות שלמים של חוקרי ספרות פולקלור וספרות ילדים .
4581
למעונינים להרחיב את הדעת בנושא: להיכנס לאתר המעולה: היקום של אלי אשד!: http://www.notes.co.il/eshed/13610.asp
ארגון התרבות של האו"ם אונסק"ו הכניס ל"היכל התהילה" שלו את אגדות האחים גרים. היכל התהילה של אונסק"ו מכיל 021 יצירות ממדינות שונות ומטרתו לשמר את מורשת התרבות העולמית. בין הסיפורים שתורגמו ל-061 שפות ונכנסו להיכל התהילה אפשר למצוא את "שלגייה" "כיפה אדומה" "הנזל וגרטל" )או בעברית עמי ותמי( ו"היפהפייה הנרדמת". האחים גרים )וילהלם ויאקוב( נולדו בגרמניה בשנות השמונים של המאה ה-81 ואספו מעשיות עממיות שעברו מפה לאוזן מדור לדור כדי לחקור באמצעותן את התפתחות השפה הגרמנית. מפעלם ארך שנים רבות ולבסוף הצליחו לאסוף 002 מעשיות הנקראות "אגדות האחים גרים".
אגדות האחים גרים בהיכל התהילה של אונסק"ו
כיפה אדומה היא אחת מהמעשיות שליקטו האחים גרים. כרבות מן המעשיות המוכרות כיום שורשי המעשייה נעוצים בעבר הרחוק והיא נושאת בחובה מסר שהשתנה במרוצת השנים. את האגדה "כיפה אדומה" נהגו אמהות לספר לבנותיהן בתחילת גיל הבשלות המינית. המסר של הסיפור היה: עכשיו כאשר יש לך כיפה אדומה )סמל בגרות( עליך להיזהר מזאבים משמע גברים. הסיפור התגלגל עד שערכו האחים גרים במאה ה-91 את האוסף הנודע שלהם ובשל שינויים חברתיים השתנתה מטרתו והמסר אשר נשא בחובו היה: אסור לדבר עם זרים.
בתקופה ההיא מעשיות רבות כללו אלימות רבה וסופן לא היה "סוף טוב". בפרט כיפה אדומה וסבתא שתיהן נרצחו על ידי הזאב הרע. בתקופה מאוחרת כאשר אלימות הפכה לטאבו לפחות לילדים הוסיפו לאגדה המפורסמת את הצייד שנחפז להציל את כיפה אדומה וסבתא מבטנו של הזאב בסוף הסיפור וזוהי הגרסה המוכרת כיום.
"כיפה אדומה" של שרל פרו הצרפתי
בשנת 7961 פרסם את ספרו הנודע "סיפורי אמא אווזה" (.Les Contes de ma Mre lOyeתחת שם בנו פייר ) בקובץ המעשיות כלול כיפה אדומה )(Le petit chaperon rouge כפי שכותב יהודה אטלס בספרו "ילדים גדולים": יש הבדל ניכר בין כיפה אדומה של פרו לבין הכיפות האדומות המאוחרות. בגרסה שלו נעדרת לחלוטין האזהרה הנמרצת שהשמיעה האם באוזני הילדה לפני צאתה שתיזהר בעוברה ביער שלא תתעכב בדרך ושלא תשוחח עם זרים. הזאב )בניגוד למתואר בציור של דורה( אינו לובש את בגדי סבתא אחרי שהוא טורף אותה; הוא רק שוכב במיטתה ואחרי שהקטנה נכנסת אומר לה: "שימי את העוגיות ואת צלוחית החמאה על תיבת הלחם ובואי לשכב איתי במיטתי." אוי לאוזניים שכך שומעות. והיא אבוי "הסירה את בגדיה ונכנסה למיטה"
Illustration from Les Contes de Perrault Gustave Dore. Paris: J. Hetzel 1867.
ואז בסוף סידרת השאלות-תשובות המוכרות אחרי "ולמה יש לך שיניים כל כך גדולות" מרעים עליה הזאב בקולו: "כדי לאכול אותך!" קופץ וטורף את כיפה אדומה וסוף הסיפור. כמו בכל הגרסאות הצרפתיות העממיות שעברו מפה לאוזן ושמהן שאב פרו את הסיפור אין ציידים אין פתיחת הבטן סבתא וכיפה אדומה אינן קופצות החוצה שלמות ובריאות אין סוף טוב. ממוסר ההשכל הנועל את המעשייה ברור לחלוטין שכל הסיפור משל היה; כוונתו להזהיר עלמות צעירות שיוצאות אל יער-החיים מפני זאבים גברברים חלקלקי לשון שמתכוונים לפתותן.
עופרה עמית - מאיירת ישראלית
נוסח האגדה המוכר
לפני שנים רבות ביער רחוק גרה לה ילדה קטנה יחד עם אמה. הילדה חבשה תמיד מטפחת ראש אדומה ויפה ולכן נקראה בפי כל "כיפה אדומה". יום אחד שמעה אמה של כיפה א