חגיגה של פורים
מצווה רבה לשמוח ולשמח ביום הקדוש הזה "פורים", וכמו שנאמר במגילה:
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר".
ויכווין להודות לבורא עולם על כול הניסים והנפלאות שעשה לנו בימים ההם ובזמן הזה.
והצילנו מיד איש צר ואויב המן הרשע, אשר זמם להרוג ולהשחית בעם ישראל מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןחג פורים
חג הפורים הוא אחד מחגי עם ישראל. ביום זה מודים לקב"ה על הנס שעשה לעם ישראל והציל אותם באופן פלאי מ"רצח עם" שתוכנן על ידי המן בכול האימפריה הפרסית. חג הפורים נחגג ברוב המקומות בי"ד באדר - פורים דפרזים ובירושלים וערים נוספות בט"ו באדר )שושן פורים(.
שבת שלפני חג פורים
השבת שלפני פורים קרויה "שבת זכור" משום שקוראים בה בתורה את פרשת זכור שנזכרת בה מצוות "מחיית זכר עמלק". "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" )דברים כה יז-יט ( המן היה מזרע עמלק ומכונה במגילת אסתר המן "האגגי" ועלפי המדרש המן היה צאצא לאגג מלך עמלק המוזכר בתקופת שאול המלך.
חג פורים
חג זה מצטיין במאפייני השמחה שבו והאכילה והשתייה נוטלים מקום חשוב בחגיגתו. החג נקרא על שם ה"פור" )גורל( שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים אותו יום שבו לבסוף התהפך הגלגל "ונהפוך הוא" והיהודים הם שהרגו באויביהם.
תענית אסתר
יום י"ג באדר ערב פורים הוא תענית אסתר. ברוב רחמיו וחסדיו של בורא עולם עלינו ביטל את גזרתו של המן הרשע ששלח אגרות למאה ועשרים ושבע מדינות. להשמיד להרוג ולאבד את כול היהודים מנער ועד זקן ביום אחד ביום י"ג לחודש אדר. ובורא עולם הפר את עצתו וקלקל את מחשבתו.
תענית אסתר
בעקבות ביטול הגזרה נשלחו אגרות שניות שהיהודים ייקהלו באותו יום י"ג לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם להרוג בשונאיהם. והיו זקוקים לרחמי שמים מרובים לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם. ועמדו בתפילה ובתחנונים ובתענית באותו יום כשם שעשה משה רבנו ביום שנלחמו עם ישראל בעמלק שישב בתענית ובתפילה וגבר ישראל.
תענית אסתר
והשם יתברך שמע את תחינתם וקיים בהם " ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". והרגו היהודים בשונאיהם שבעים וחמישה אלף איש מלבד מה שהרגו בעיר שושן ושום יהודי לא נהרג. "כי לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם צבאות".
תענית אסתר
וזכר לתענית זו נהגו בכול תפוצות ישראל להתענות בכול שנה ושנה ביום י"ג באדר זכר לנס שנעשה לעם ישראל. ועדיין יש שונאים שרוצים להשמידנו ועדיין אנו זקוקים לתענית ותשובה כל שנה מחדש.
שמחה וששון ליהודים
מצווה רבה לשמוח ולשמח ביום הקדוש הזה "פורים" וכמו שנאמר במגילה: "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". ויכווין להודות לבורא עולם על כול הניסים והנפלאות שעשה לנו בימים ההם ובזמן הזה. והצילנו מיד איש צר ואויב המן הרשע אשר זמם להרוג ולהשחית בעם ישראל מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.
שמחה וששון ליהודים
וברוב רחמיו של בורא עולם גבר חסדו עלינו והפך את הפור. ונצטווינו לשמוח ולהתענג בדרך שמגיעים בה לאהבת השם.
מצוות החג
חז"ל מונים ארבע מצוות החלות בפורים והמתחילות באות "מ": מקרא מגילה משתה ושמחה משלוח מנות מתנות לאביונים .1 .2 .3 .4
מצוות החג
1. מקרא מגילה
קריאת מגילת אסתר בליל החג ובבוקרו כחלק מפרסום הנס והודאה על ההצלה. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה משום שגם הן ניצלו בנס הפורים והנס נעשה באמצעות אסתר המלכה.
מצוות החג
משתה ושמחה
לערוך סעודת פורים כנאמר במגילה ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". בתלמוד )מסכת מגילה( נקבע שבפורים חייב אדם לאכול סעודה ביומו של החג ולשתות בה יין; נקבע כי על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". כמובן שאין הכוונה להגיע לשכרות מלאה אלא מספיק להתבסם עד להגעה לשינה ובעת שנתו אינו מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.
.2
מצוות החג
3. משלוח מנות איש לרעהו.
מלשון הכתוב במגילת אסתר "משלוח מנות איש לרעהו" כאשר המילה "מנות" בלשון רבים והמילה "רעהו" בלשון יחיד למדו חז"ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות לפחות לאיש אחד.
מצוות החג
4. מתנות לאביונים.
לפי ההלכה יש לתת לשני אביונים לפחות שתי מתנות לפחות או סכום כסף שאפשר לקנות בו דברי אכילה זמינים. הרמב"ם מציין כי "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".
ממנהגי החג
בעת קריאת המגילה כאשר נקרא שמו של המן מרעישים המתפללים ברעשנים או בכלים אחרים כדי לקיים באופן סמלי את מחיית זכר עמלק אשר לפי המסורת המן הוא מזרעו. נוהגים לחלק לילדים דמי כיס הידועים בשם דמי פורים או מעות פורים.
ממנהגי החג
הצגות מיוחדות ליום לרוב על אירועי המגילה הקרויות "פורים שפיל ". בישיבות נהוג למנות מבין התלמידים את "רב פורים" שבין היתר דורש דרשה פסבדו-תורנית מצחיקה המובילה לאווירה מבודחת.
ועוד ממנהגי החג
לבישת מסכות ותחפושות מנהג שהחל כנראה בהשפעת הקרנבלים המקומיים. אכילת "אוזני המן" שהן עוגיות משולשות ממולאות בפרג או במילוי אחר.
ועוד ממנהגי החג
מנהג אחר לבטא את שמחת החג הוא לערוך "שוק פורים" בסגנון של יריד צבעוני ומהנה. נהוג לקיים בפורים מצעד חגיגי ברחובות הערים בשם "עד-לא-ידע".