אתרים יהודיים קדושים היום ובעבר והיהודים האחרונים בעירק
כבר בתקופת הגאונים ובמשך
קרוב לאלף שנים
מוצאים תיאורים של עלייה לרגל
(בערבית: זייארה) של יהודי בבל אל הקבר
לקבר הנביא יחזקאל
עד 1948 היה במקום בית כנסת פעיל והמתחם הוחזק על ידי משפחות יהודיות. חלק ניכר מ-200 החנויות שבמקום הוחזקו על ידי יהודים.
נערך ע"י : אלי עבדו
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןכבר בתקופת הגאונים ובמשך קרוב לאלף שנים מוצאים תיאורים של עלייה לרגל )בערבית: זייארה( של יהודי בבל אל הקבר
עד 8491 היה במקום בית כנסת פעיל והמתחם הוחזק על ידי משפחות יהודיות. חלק ניכר מ-002 החנויות שבמקום הוחזקו על ידי יהודים.
עם הקמת מדינת ישראל סולקו היהודים מהמקום ובית הכנסת הפך למסגד
קבר יחזקאל הנביא הוא מתחם בנוי בכפר כפל )או ציפל( כ-001 ק"מ דרומית לבגדאד עיראק על גדות נהר הפרת. כבר בתקופת הגאונים קיימות עדויות למסורת שקישרה בין המתחם לבין קבר יחזקאל הנביא. המקום מקודש ליהודים ומוסלמים.
כבר בתקופת הגאונים ובמשך קרוב לאלף שנים מוצאים תיאורים של עלייה לרגל )בערבית: זייארה( של יהודי בבל אל הקבר. הזייארה מוזכרת בספרי מסעות של נוסעים יהודים ונכרים שפקדו את עיראק ואירועים אלו עשו עליהם רושם רב.
השירים והפיוטים למיניהם נקראו בפי יהודי בבל "שבח" מלשון שבח לאל. רפרטואר השבחות הבבלי הוא מצומצם ואיכותי ומורכב משלוש קבוצות עיקריות הבנויות בסדר כרונולוגי: קבוצת שירים אחת היא של משוררי ספרד )המאות ה-01 עד ה-21( כמו ר שלמה אבן גבירול ר יהודה הלוי ר אברהם אבן עזרא; קבוצה שניה ומשמעותית ביותר היא שירתו של ר ישראל נגארה )המאה ה-61( שתופסת חלק נכבד מאד בספר השבחות הבבלי. הקבוצה השלישית היא מתקופת היצירה הפורה של 002 השנים האחרונות.
הכהן היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. בשנת 754 לפני הספירה עלה מבבל לירושלים כשבידו סמכויות שיפוט שניתנו לו על ידי ארתחשסתא מלך פרס. כשעלה עזרא לארץ ישראל גילה כי היהודים היושבים בארץ לא נבדלו מן הגויים והתחתנו עם העמים השכנים. כדי למנוע התבוללות אסף עזרא את כל העם לירושלים והשביע אותם להיפרד מהנשים הנוכריות. כדי להציב חיץ בין היהודים ובין העמים האחרים שישבו בארץ נקט עזרא את הפעולות הבאות: החלפת הכתב העברי המקורי שנשמר עד ימינו בידי השומרונים בכתב האשורי המרובע. החלפת שמות החודשים העבריים )אביב זיו ירח איתנים בול וכו( בשמות החודשים המוכרים לנו כיום שהם למעשה שמות אשוריים - בבליים. על עזרא נאמר בתוספתא )סנהדרין ד( כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידו אלא שבא משה רבנו וקדמו. עזרא הנביא מת ביום ט בטבת ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו. לפי המסורת המקובלת קברו של עזרא נמצא בבצרה שבעיראק אתר זה היווה אתר עליה לרגל חשוב במשך מאות שנים ליהודי עיראק.
עזרא הסופר
הוא מתחם בנוי בכפר כפל )או ציפל( כ-001 קילומטר דרומית לבגדד עיראק על גדות נהר ה פרת. כבר בתקופת הגאונים קיימות עדויות למסורת שקישרה בין המתחם לבין קבר יחזקאל הנביא. המקום מקודש ליהודים ו מוסלמים כאחד. המבנה בנוי ממערך מבנים הבנויים לבני בוץ המקיפים חצר פנימית גדולה ומשמשים כאכסנייה לעולי רגל וכ-002 חנויות לממכר נרות בשמים וצרכי מחיה. בצד דרום מצוי מבנה בית התפילה )כיום מסגד בעבר בית כנסת(. מעל בית התפילה מתנשא מגדל ייחודי בתבנית זיגוראט. רצפת מבנה התפילה מכוסה בשטיחים בכותל הדרום שלה מצוי מחרב )שהיה קיים גם כאשר המבנה תפקד בבית כנסת( ולצידו מצבת הקבר המכוסה שטיחים וסביבה פמוטי נרות ומגדלי בשמים . עוד בשטח הקבר באר מים גדולה ומקווה טהרה מבנה הקבר לפי סיפורים ועדויות היה מכוסה באריחי חומר על גביהם היו כתובים פסוקי ספר יחזקאל. בשנת 7391 בעת ששהה בלבנון הועברו לידי מנהל סולל בונה שם דוד הכהן אריחי חומר ועליהם חרוטים פסוקים מספר יחזקאל. דוד הכהן עירב בנושא את יצחק בן צבי אשר ווידא כי מקורם הוא אכן בקבר יחזקאל ובמשך עשר שנים הוברחו כל האריחים מן הקבר לידיו של הכהן בטענה שהם בסכנה ומקומם בירושלים. דוד הכהן העביר את האריחים
קבר יחזקאל הנביא
מנהג העלייה לרגל )זייארה( כבר בתקופת הגאונים ובמשך קרוב לאלף שנים מוצאים תיאורים של עלייה לרגל )ב ערבית: זייארה( של יהודי בבל אל הקבר. הזייארה מוזכרת בספרי מסעות של נוסעים יהודים ונכרים שפקדו את עיראק ואירועים אלו עשו עליהם רושם רב. העלייה לרגל התרכזה בשני מועדים עיקריים חג שבועות שנקרא בפי יהודי עיראק "עיד אלזיארה" )חג העלייה לרגל( וחודש אלול. הביקור בחג השבועות קשור להפטרה מיחזקאל הנקראת ביום הראשון של שבועות]1[ היהודים כמו שאמרתי נהגו לנהור בהמוניהם ולבקר בקבר הנביא יחזקאל עוד בחודש הרחמים הוא חודש אלול כדי להשאר ולחגוג את ראש השנה וחג הסוכות שחלים בחודש תשרי... יהודי המקום )הציפלאווים( היו מקימים סוכה גדולה על גג בארות המים של הטבילה. שטח נרחב היה בסוכה ושם היו כל המבקרים מתפללים בחג הסוכות. לאחר התפילה היו שומעים דרשה מפי איש מכובד חכם בתורה עד 8491 היה במקום בית כנסת פעיל והמתחם הוחזק על ידי משפחות יהודיות. חלק ניכר מ-002 החנויות שבמקום הוחזקו על ידי יהודים. עם הקמת מדינת ישראל סולקו היהודים מהמקום ובית הכנסת הפך למסגד. עם זאת משטרו של חוסיין סדאם איפשר להיהודים להמשיך ולהחזיק בחנויות שבמקום ודמי השכירות שלהן הועברו באמצעות ממשל עיראק למשפחות יהודיות בישראל או במקומות אחרים בעולם. החל משנת 7002 לאחר מלחמת עיראק החלו קבוצות של יהודים יוצאי עיראק מישראל וממקומות אחרים לערוך ביקורים בקבר]5[. במתחם הקבר הוקם מחדש בית הכנסת באישור הממשלה העיראקית ולאחר לחץ של מפקדת הכוחות האמריקניים. הביקורים מתואמים מול אנשי מפתח מקומיים ומאובטחים על ידי חברות אבטחה פרטיות ומדיווחי עיתונאים בעיראק עולה כי היהודים מתקבלים בעין יפה על ידי התושבים המקומיים.
אחת מהמסורות החשובות והמרכזיות בקרב יהודי בבל היה מנהגם עתיק היומין לעלות לרגל אל מקום קבורתם של גדולי האומה הקבורים בבבל ובארץ ישראל ולהשתטח על קברותיהם. בבבל מצויים קברותיהם של גדולים בישראל בהם אלו שגלו לשם עם חורבן הבית - הנביא יחזקאל עזרא ה