ספר שכתב יעקב בן יצחק אשכנזי מהעיר יאנוב בסוף המאה ה- 61. הספר מכיל מגוון פירושים דרשות וסיפורים המבוססים על מקורות יהודיים רבים ומסודרים לפי פרשות השבוע ההפטרות וחמש מגילות. מחבר הספר רצה לקרב את המקורות היהודיים לקוראים שלא הבינו עברית די הצורך כלומר לנשים שלא למדו תורה או לגברים שלא השלימו את לימודיהם.משום כך הספר כתוב בלשון פשוטה ובהירה וגם אינו מתרגם ומפרש כל פסוק - אלא מבחר פסוקים בלבד. צאינה וראינה זכה לביקוש רב ולתפוצה גדולה ביותר - "אין עוד כדוגמתו בספרות היידיש ספר שזכה לפופולאריות כה גדולה לתפוצה כה רחבה לחיים כה ארוכים ולמהדורות כה רבות". הספר תורגם ללטינית אנגלית גרמנית צרפתית עברית ועוד. מהדורות של הספר נדפסות גם בימינו בעברית או באנגלית לעתים במהדורות דו-לשוניות יידיש מול התרגום.
הספר "צאינה וראינה" * הגיע לפני שנים רבות לאוסף יד ושם ועד לא מזמן לא היה כמעט מידע על מי היו בעליו ומה עלה בגורלם. על גבי הספר מצוין בכתב יד:
1491 Lodz Ruda Rayzla Baum Litzmanstadt GETTO 0491/3/51 - 1491/9/51
בעקבות עבודת המחקר המתבצעת לקראת פתיחת המוזיאון החדש ובסיוע מאגר השמות שמוחשב בשנים האחרונות והועלה בימים אלו לרשת האינטרנט התגלו פרטים חדשים הקשורים בזהותה של רודה רייזל באום שחתמה את שמה על גבי הספר. בעזרת הרשימות הממוחשבות של תושבי גטו לודז התגלה שרודה רייזל באום (שם נעורים: סוכצקי) היתה בגטו לודז עד שנשלחה לחלמנו ב-2491 שם נספתה. מדף עד שמסר בנה יוסף באום ב-6591 עלה שמדובר באישה נשואה תושבת לודז שהיו לה 3 ילדים. לאחר מאמץ נוסף של חיפושים אותר הבן יוסף באום (שמסר את דף העד) בחיפה. משפחתו של יוסף נדהמה לגלות שיש ביד ושם חפץ של האם. בתו של יוסף רות אינהורן אף הגיעה עם משפחתה לביקור ביד ושם כדי לראות את הספר. מפיה של רותי אינהורן שהיא כאמור בתו של יוסף באום ונכדתה של רודה רייזל באום שחתמה על הספר יכולנו להשלים את הסיפור שעומד מאחורי הספר ששכן במשך שנים באוסף המוזיאון ובכך לתת פנים לחפץ דומם: יוסף באום הוא הניצול היחידי ממשפחת באום וסוכצקי . האב שמריהו חיים והאם רודה רייזל ילידת 2981 התגוררו בלודז. היו להם שלושה ילדים: מנחם מנדל יצחק - יליד 7191; יוסף שלמה - יליד 0291 ורבקה - ילידת 6291. רודה רייזל ושמריהו )שמרל) באום עסקו במסחר בדים. בשנת 9391 אולצה המשפחה לעבור לגור בתחומי גטו לודז ברחוב אמבך. האחים מנחם ויוסף עבדו בגטו בשנידר רזורט בית חרושת לתפירת מדים ובגדים לגרמנים. רבקה עבדה בבית החרושת לנעלי קש. בשנת 2491 גורשה האם רודה רייזל למחנה חלמנו - שם נרצחה. האב שמריהו נספה באושוויץ ב 4491 ואילו האח מנחם והאחות רבקה נספו בצעדות מוות מאושוויץ לכיוון גרמניה ב-4491. יוסף הועבר לבית חרושת האסאג לתפירת מדים ושם שהה עד השחרור.
לאחר השחרור חזר יוסף ללודז ושם הסתבר לו גודל אסונו. איש מבני משפחתו לא נותר בחיים. מאוחר יותר עבר יוסף באום למחנות עקורים והיה פעיל באיסוף ילדים ובארגון עלייתם לארץ ישראל. הוא התחתן בשנת 9491 עם רחל גרסטנר שנותרה יחידה ממשפחתה. בנם הראשון נולד במינכן במחנה העקורים וביולי 0591 המשפחה עלתה לארץ ישראל. ב 4591 נולדה בתם השניה רותי. על ידי חיפוש במאגר השמות של קורבנות השואה צוות המוזיאון ההיסטורי של יד ושם הצליח "לאחד מחדש" את משפחת באום עם פריט יקר שהיה שייך לאמם/סבתם.
צאנה וראינה - ספר ביידיש שקוראות בו הנשים. נקרא גם "טייטש חומש"; הספר כולל פירושים כסדר פרשיות התורה והפטרות לקט מדרשים אגדות ופירושים של הראשונים והאחרונים בהם רבנו בחיי תולדות יצחק צרור המור וחזקוני. כולל גם פירושים לחמש מגילות ובפרט למגילת איכה וסיפור החורבן באריכות. לרוב הוא מביא בראש הסדרה פסוק ממשלי ובראש הספר את הפסוק "צאנה וראינה בנות ציון". הספר נתחבר בשביל בנות ישראל. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת 0261 שנתיים אח"כ בבאזל ובשנת 8461 בויניציה ועוד. בדפוס אמשטרדם משנת 1171 נוסף בו תרגום שיר השירים ביידיש בתרגומו של ר יוסף ב"ר יששכר בערמאן כ"ץ ותרגום שני על אסתר ביידיש ע"י ר שמעון ב"ר משולם. יוהן רויבערט העתיק ממנו את פרשת בראשית לרומית (העלמשטעד 0661). אלכסנדר בן ברוך קריהאנגי עשה ממנו קיצור בצרפתית להורות דת ומוסר לבני ישראל וחילקו ל- 45 חוברות.( פאריס 5481-7(.
לאופולד פליחובסקי .
בנות ישראל
שמן על בד 5291
הספר צאנה וראינה נתקבל ע"י נשי ישראל בכל תפוצות ישראל לקרוא בו בשבת אחר הצהרים. ר אברהם סג"ל פאלאק מ"מ ומ"ץ בעיר בוניהאד מביא בשם רב גדול מפורסם המתלונן על מחבר אחד בזמנינו שהדפיס גם כן ספר בשם צאנה וראינה - והעולם אינם יודעים כי אחד הוא ואין זה בן זוגו של ראשון כלל ולאט לאט נדחה עי"ז הישן המשובח ונשכח זכרו כיין לבנון מבית ישראל. והיום הזה תאמרנה הנשים שדעתן קלות ובקיצור ניחא להו: אין לנו חלק ונחלה בצאנה וראינה הישן ולא ישימו על לב כי אמותיהן וכמה גדולי צדקניות ישבו על ספרים הללו בטהרה בעת אשר עוד היו נדפסים גם באותיות קטנות ומטושטשות וקודש היה להן הספר הזה לשבת המלכה ולא יצאו מפתח ביתן עד שגמרו כל סדרא וסדרא באמונה. ועתה בנות ישראל ממהרות לצפצף ולהגות איזה פסוקים הנאמרים בו לצאת ידי שמים קצת ויוצאות ברחובות והלואי שתהיה הויה כיציאה וכו (וילקט יוסף שנה י"ד גליון י"ד )
מהדורה שהודפסה ב זיטאמיר בשנת תרל"ב 1781
רבי יעקב בן יצחק אשכנזי
( 4261- 0551 ) היה פוסק ודרשן שפרסם את הספר המדרשי לנשים צאינה וראינה שהפך לחיבורו המפורסם מכולם. רבי יעקב יליד לובלין היה עובר בין הערים ודורש בפרשיות השבוע. הוא התמחה בשילובה של האגדה עם המדרש. בנוסף עסק גם בפסיקת הלכה. ב "צאנה וראינה" כוונתו