מצגת יפהפיה המציגה סיור מודרך ומפורט המקומות עתיקיים ומרכזיים ביפו עתיקה.
המצגת מלווה במפה, הסברים ותמונות שווה להוציא את הסיור הזה לפועל.
ציור ועיצוב הניה מליכסון
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןאת ייחודה הארכיטקטוני של יפו העתיקה ראינו בפירוט אז בחלק הראשון. כאן סוף-סוף "נעשה מסלול". הצטיידו במדריך טיולים טוב כי כאן רק אזרוק את הפיתיון לצאת ולטייל ומידע על קצה המזלג...
פירוט האתרים במצגת יינתן לפי סדר הופעתם במסלול ולא לפי סדר כרונולוגי. תחילת המסלול בכיכר השעון למרגלות המגדל.
ספרות מומלצת (חלקית מאד !!!):
יעקב ינון סביב כיכר השעון יד יצחק בן צבי 1002.- מרי אלייזה רוגרס. חיי יום-יום בארץ-ישראל. ספריית מסעות ארץ-ישראל. משהב"ט 4891.
ראשיתה של יפו לפני יותר מ-0004 שנים הייתה על גבעת הכורכר השולטת על מפרץ קטן. תושביה הקדומים מצאו בטחון בראש הגבעה ובים מצאו פרנסה. כאן התחילו בחקלאות ומצאו בעורפה קרקע פורייה ועשירה במי-תהום. בדורות הבאים התפתחה יפו בזכות מיקומה הגיאוגרפי והאסטרטגי.
חשיבותה עלתה ושמה החל להופיע בתעודות הקדומות ביותר בהיסטוריה האנושית. פרקים רבים נכתבו בדפי ההיסטוריה של יפו. טובים ורעים. את כולם תוכלו למצוא בכל ספר. עיקר השרידים הנראים כיום ביפו הינם מן המאה ה-91.
6. מתחם הסראיה הישנה 7. אתרי כיכר קדומים 8. נמל יפו 9. החאן היהודי
4. מסגד המחמודיה 5. הסביל המצולע
1. אתרי כיכר השעון
2. סביל סולימן 3. השער הראשי
11. שוק הפשפשים
01. רחוב יפת
מסלול הסיור
מגדל השעון
סוק א-דיר בית הסראיה החדש
שער השליטים הקישלה
צילום כיכר השעון בשנות העשרים. רחבת המגדל הייתה תחנת היציאה של הדיליגנסים (כרכרות עם סוסים) שהובילו נוסעים תמורת תשלום לירושלים.
בית השלטון החדש
א-סראייה אל גדידה = בית השלטון החדש - שימש את התורכים ואח"כ את הבריטים. המבנה ניבנה בערך ב-0981 עם ראשית בניית יפו שמחוץ לחומות. היה זה בניין מפואר. בחזיתו ישבו לבלרים שהיו כותבים בקשות ותלונות לממשל.
צילום של מבנה הסראיה בסביבות שנת 5291.
מבנה הסראיה לאחר השיפוץ (4002).
שימשבמלחמת העצמאות המבנה את הוועדה הלאומית הערבית ביפו. בו תוכננו פעולות הכנופיות הערביות נגד ת"א והסביבה. מפקדת הלח"י החליטה לפוצץ את הבניין. מידע מודיעיני נאסף ע"י רחמים חכמוב. ב-9 בינואר 8491 - חכמוב (בן 71) ואלישע איבזוב (בן 32) הגיעו עם משאית ממולכדת החנו את המשאית ליד הבניין שמו מנגנון השהיה ל-08 שניות והצליחו להימלט. בפיצוץ נהרגו מפקדי לאומניים ומנהיגים הכנופיות אחרים.
בתמונה מבנה הסראיה לאחר הפיצוץ. המבנה עמד בהריסותיו עד שבשנת 4002 עבר המבנה שיחזור חלקי.
"שוק המנזר"- הוקם בשנות ה- 08 של המאה ה-91 על אדמות הכנסייה היוונית אורתודוכסית. במתחמו נבנו חנויות שהוחכרו לנוצרים יהודים ומוסלמים. בכסף שנגבה משכר-הדירה מומנו פעולות הכנסייה. המתחם היה סגור עם שערים מפוארים.
סמל ה"טאפוס"
על חלק מהמשקופים מופיע סמל ה "טאפוס" של מסדר "אחוות הקבר הקדוש". הסמל מורכב מהאותיות Tו- Pהאותיות הראשונות של המילה טאפוס שפרושה הקבר והכוונה כמובן לקבר ישו בכנסיית הקבר בירושלים.
חפירות הצלה ברחוב בית אשל בזמן השיפוצים באזור (4002).
שער השליטים
שער מפואר המוביל למסגד המחמודיה. השער שימש כמעבר מיוחד לשליטים שכעת משרדיהם נמצאים מהעבר השני אבני הבנייה ופריטים של הכיכר. ארכיטקטוניים הובאו מאתרי עתיקות בארץ והותאמו למקום כמו הרוזטה הביזנטית בקשת הפנימית שחלקה התחתון הוסר כי לא התאים למקום המיועד. בעיצובו של השער בולטת השפעה של האומנות הקלאסית (כמו הדלתון או הרוזטה) בשילוב אלמנטים עותומניים בקשת החיצונית ומעליה. וכמובן במרכז הדלתון סמל האימפריה העותומנית הסהר והכוכב בתוכו. מבט שני מגלה ששער זה הוא העתק מדויק של של סביל סולימן במפגש רחוב השלשלת ורחוב הגיא בעיר העתיקה בירושלים.
הקישלה (בית סוהר)
הקישלה - שימש את הממשל התורכי כבית סוהר וכמחנה קטן שבו התגוררו גם השומרים. עד 5002 שימש המקום את משטרת יפו. לאחרונה עבר המקום שיפוץ והמקום נראה בדיוק כמו לפני 002 שנה. על שער הכניסה כתובת ובה שיר הלל לסולטן עבד אל-חמיד השני כמו כן שולבה ה"טוגרא" (חותם הסולטן) שלו. סניף המשטרה עזב את המבנה והקישלה יהפוך כנראה לבית מלון במסגרת התכנית לשיקום יפו העתיקה.
יוזם הקמת המגדל היה יוסף מויאל מאמידי הקהילה היהודית בעיר. השען והסוחר היהודי מוריץ שיינברג הציב 4 שעונים שהראו את השעה באירופה ובא"י. עירית ת"א יפו הוסיפה סורגים מעוטרים של האמן אריה קורן המתארים פרקים מתולדות יפו. עוד הוסיפה העיריה על הקיר לוח להנצחת חללי האצ"ל שנפלו בקרב על יפו.
כיכר השעון בתקופת השיפוץ (5002)
האתר הבולט ביותר (תרתי משמע) בכיכר הוא האחרון שנבנה כאן. מגדל השעון נבנה לציון יובל 03 שנה למלכותו של עבדול חמיד השני (6091). בו זמנית הוקמו 3 מגדלים. המגדל בעכו מעל חאן אל עומדן ובירושלים. שתי הקומות הראשונות ניבנו בהידור רב. אלא שאז נעצרה הבנייה בגלל בעיות מימון. כשנוספה הקומה האחרונה היא נבנתה כבר יותר בפשטות.
מכיכר השעון נמשיך לרחוב רוסלן
"טוגרא" = חותם הסולטן. את הטוגרא בראש הסביל הוסיף בשנת 0381 הסולטן מחמוד השני.
"סביל" = רהט בעברית צחה. האקדמיה ללשון קבעה "משקית". במדריכי-טיולים נמצא את המילה "קיוסק". אך מאחר ובקיוסק שאני מכירה השתייה בתשלום. אני מעדיפה ברזייה ציבורית כי ממימיה כמו בסביל כל הצמא יטה וישתה...
סביל סולימן - נבנה על-ידי סולימן פחה שבשנת 9081 "הדביק" את הסביל לחזיתו הדרומית של מסגד המחמודייה והסתיר בכך את התבנון = מגדל מבוצר שהיה חלק מביצורי החומה (ר בשקופית הבאה). האבנים לבניית הסביל נלקחו מהריסות קיסריה ואשקלון.
הנה תמונות שלצערי לא תראו בסיור רגיל ביפו העתיקה. בהתקף של טוב לב נדיר התיר לי השומר במסגד המחמודיה לצלם בחצרות המסגד ובתנאי שאתעטף בצניעות. התעטפתי בטח שהתעטפתי! כאן ובפרק על מסגד המחמודיה יובאו תמונות נוספות.
גבו של הסביל במבט מתוך המסגד בחצר המזרחית. בין קיר המסגד ובין קיר הסביל נמצא כיום איזור ריק. במבנה הנראה כאן היה מאגר המים ממנו נבעו מי הסביל.
בחלק העליון של התמונה אפשר להבח