ניחוחות מן המזרח- וייטנאם- המקונג – סם החיים של הדרום

4

ניחוחות מן המזרח -

המקונג סם החיים של הדרום

נהר המקונג מתחיל את דרכו בגבהים של 0005 מ ברמת טיבט וזורם דרומה מזרחה כשהוא חוצה בדרכו את סין בורמה לאוס תאילנד וקמבודיה ממנה הוא יוצא בשתי זרועות לעבר וייטנאם וכאן הוא מתפצל לתשע זרועות ענקיות עם מאות סעיפים ותעלות ויוצר את "דלתת המקונג" הפוריה של וייטנאם ואז לאחר שחצה מעל 0004 ק"מ הוא נשפך לים סין הוא משנה את הדרומי. שמו ואת משטר זרימתו בארצות השונות אותן הוא חוצה ובדלתת וייטנאם השטוחה הוא הופך לעורק תחבורה מן המעלה הראשונה כולל לאוניות גדולות ממש העיקרי ולספק המים האורז לגידולי את המהווים מסלול מהלכו של המקונג הבסיס הכלכלי והמזוני של תושבי ממקורותיו ועד הגיעו לים סין וייטנאם. הדרומי.
מפת דלתת המקונג על תשע זרועותיו

אנחנו בדרומה של המדינה לאן שלא מפנים מבט שדות אורז בירוק בוהק כאן מצליחים לגדל שלושה מחזורים בשנה (כשלושה חדשים האחד) והעונה אינה מוגדרת תמיד חם כאן ויש עונה "רטובה" בה גישמי המונסון מרווים את השדות ישירות ויש עונה "יבשה" בה צריך להשקות את השדות מתוך רשת תעלות המים הצפופה כך שבכל עת ניתן למצוא באזורים אלה אורז בזריעה / שתילה בגידול וגם בקציר (וראו התמונה שמתחתנו)

אנחנו בעונה היבשה בה יש להשקות את השדות באופן מלאכותי... והנה לפניכם "משאבת מים" מודל 5002: צמד הנשים מניף בתאום מושלם מעין סל אטום אשר נזרק אל תעלת המים מקבל סיבוב ומונף חזרה כשהוא מלא ואז מתהפך ומרוקן אותם בשדה עצמו כחצי שעה של עבודת צוות והשדה מוצף!!!

אורז כפי שכולנו "יודעים" שותלים אך כדי שיהיו שתילים יש להנביטם במשתלות אז הנה לפנינו "משתלת אורז" בתהליך התהוות העובדים מיישרים ומחליקים את השטח ויש כבר מי שמפזר את הזרעים... (והעבודה עבודת פרך של ממש).

בשדה הסמוך הדייש בעיצומו הקציר נעשה במגלים השיבלים נערמו במרכז השדה ולמקום הובאה מכונת דייש עם מנוע דיזל ותוך זמן קצר נאספים גרגרי האורז בשקים מחד והמוץ בערמה מנגד והכל מוסע בסוף היום אל המחסן הביתי.

האורז נאסף וכך ניראית שיבולת האורז לפני הקציר ונארז בשקים

לצד הכביש נערמת ערמת המוץ לידה שקי האורז והתהליך הסתיים

כאן לא מבזבזים זמן מיד אחרי הקציר עולה על השטח ה"טרקטור" ההופך את האדמה ומכשירה למחזור הבא (ולמי שאין טרקטור יש גמוס).

אנחנו על המקונג אחד מעורקי התחבורה הראשיים בדרום לעיתים מזומנות ממש בלתי ניתן לראות מגדה אחת את רעותה ואם נזכור שמדובר בזרוע אחת מתוך תשע נתחיל אולי להבין את העוצמה שבנהר הזה. מתחתנו מערכת מעבורות אדירה שאינה הגשר היפני נחה לרגע ודואגת לקיים קשר רציף בין שתי הגדות לאדם לבעה"ח ולרכב מכל סוג מין וגודל והכל בהמולה ענקית אבל דופק!!! (נכון להיום רק על זרוע אחת בלבד הוקם גשר ענק במימון יפני להסדרת המעבר).

על הנהר נעים בזרם בלתי פוסק כלי שייט מכל המינים והגדלים החל מסירות משוטים דרך סירות מנוע ארוכות ציר ועד ספינות עתירות משקל

על שפת המים ישנן שכונות שלמות של בתי כלונסאות הניבנים כך שגם בעונת המונסונים כשפני המים בנהרות עולים באופן משמעותי הבתים עדיין יהיו יבשים. מן הראוי לשים לב שחרף מבני הפח / עץ העלובים למעלה מעליהם מתנשא יער של אנטנות טלויזיה המלמד שאינם מנותקים מן העולם והקידמה מגיעה עד סף בתיהם.

תושבי הנהר משתמשים במימיו לכל צורכיהם אלה הם אותם מים לתוכם מוטלים צרכיהם בהם מכבסים בהם רוחצים כלים ואותם גם שותים וחרף כל אלה נישארים בחיים!!! למטה שאיבת מים לצרכי הבית.

ויש גם לא מעטים שספינתם היא ביתם

וכדי לכלכל את תושבי הנהר ולא רק אותם מתנהל עליו שוק צף הן סיטונאי והן קימעונאי כשהמזון וכל השאר מובאים ונלקחים בעזרת הסירות והספינות.

מעבר למסחר הגדול יש גם "שרות עד הבית" סירות קטנות עוברות בין הבתים ובין הספינות כדי להציע את מרכולתן ויש גם "קיוסק צף" שמנסה לשרת את סירתנו...

מתחתנו כל-בו צף אל התורן מוצמדים כל המוצרים אותם משווקת ספינה זו וזהו בעצם - חלון הראווה שלה.

אז הנה הגענו לסוף דרכנו חלפנו ע"פ הארץ הענקית הזו מן הצפון עד הדרום וחרף התמונות הרבות נגענו רק בקצה הקרחון של המראות הריחות האנשים הרבים מספור וכמויות המים האין סופיות... אכן חוויה של ממש!

יגאל מורג [email protected]
ואתם מוזמנים לבקר באתרי בכתובת הבאה:

http//:morag.artvision.co.il