ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, עוסק בשבחה של ארץ ישראל.
ביום זה, לאחר שעברה התקופה של רוב גשמי החורף, מתחדש כח האדמה להניב את תנובתה ולהוציא את פירותיה.
ולהראות את שבחה.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןט"ו בשבט
שורשים
שורשים
ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות עוסק בשבחה של ארץ ישראל. ביום זה לאחר שעברה התקופה של רוב גשמי החורף מתחדש כח האדמה להניב את תנובתה ולהוציא את פירותיה. ולהראות את שבחה.
שורשים
גם האילנות עצמם כבר אצרו בתוכם את יכולתם העתידית לפרוח בתקופות האביב והקיץ המתקרבות. רוב שבחה של ארץ ישראל נאמר על פירות האילן: "ארץ חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח). היום בו אדמת ארץ ישראל מחדשת את כוחותיה יום שמחה הוא לעם ישראל שהם נוחלי הארץ ואוהביה.
שורשים
התורה ממשילה את האדם לעץ השדה. אחד הדימויים הבולטים שבין האדם לעץ הוא הקשר אל מקור יניקתם. עיקר האילן נעוץ בשורשיו. השורשים הם צינורות היניקה המזינים את האילן והם גם אלו המעניקים לו את חוסנו ויציבותו. בהעדר שורשים האילן מתרועע ובהגיע רוח עזה הוא נעקר.
שורשים
בנקודה זו מוצאים אנו דמיון בין האדם לבין עץ השדה. האדם בדומה לעץ חייב להיות קשור לשורשיו. אם כי בתחום זה מצוי שוני רב-משמעות בין עולם הצומח לאדם. הוויית העץ נתונה בעולם החומר שכן זהו המישור שהועיד לו הבורא. לא כן האדם המרכיב העיקרי שבאדם אינו גופו החומרי אלא נשמתו שנחצבה מגנזי מרומים.
שורשים
לשניהם לאדם ולאילן שורשים המצמיחים ענפים ופירות. אולם בעוד שורשי האילן טמונים באדמה וככל שיעמיקו בה הם יעניקו לאילן יתר יציבות וכוחות יניקה הרי שורשיו של האדם - מוצאם בעולמות הרוחניים העליונים ומשם נובעת יניקתו.
שורשים
ניתוק כלשהו ממקורו הרוחני פוגע בהוויתו האמיתית של האדם. אמנם הגוף עדיין ממשיך לתפקד אולם לא זהו עיקר האדם. הנתק משורשיו השמימיים כמוהו כעץ הנכרת משורשיו. גם עץ הנעקר משורשיו עדיין יש לו דמות ומראה עץ גם תכונות מסויימות של העץ ניכרות בו אך שוב אין הוא עץ.
שורשים
כך גם האדם. שורשיו הם מקור חייו ובלעדיהם ניתק מקור חייו האמיתי. מאידך ניתן לחזק שורשים אלו להרחיבם ולחיות חיים שורשיים יותר.
נהניתם מהמצגת קחו חלק והיו שותפים בהפצתה לחברים ידידים וקרובים ותזכו בכול הברכות מן השמיים
"כי האדם הוא עץ השדה" (דברים כ 91)