אני זוכר איך ישבנו יחד מכורבלים לצלילי המוזיקה איך נסחפנו בשיכרון חושים
אהבנו בטירוף וחשבנו שזה לעולם לא יגמר...
איך רקדנו לאור הירח ללא תחושת זמן ומקום וכל השאר הרחק מאיתנו והלאה...
אך עזבתי בלי לומר מילה והשארתי לך מכתב פרידה בטח עד היום את לא מבינה למה עשיתי לך את זה...
לא ארקוד עוד לעולם רגשות האשמה עוצרים בעדי לעולם לא ארקוד עוד כפי שרקדתי איתך...
כמה אהבה יש בך נשמה גם כשאת בוכה אך בטח לא ידעת שגם אני בסתר ליבי בוכה...
פחד ממחויבות מהתחושה שאני עדיין לא מוכן...
רק היום אני מעז לומר לך שעזבתי מתוך פחדנות הפחד לאהוב בעוצמה כזו הפחד מהאושר הפחד מהבלתי ידוע...
אהובה מתגעגע לגן העדן שהיה לי איתך
הלילה המוזיקה רועשת מאוד יש לי קהל מריע אך את לא שם בבקשה תישארי יכולנו להיות זוג מושלם!!!
בחדרי לבדי אני יושב ועלייך כל הזמן חושב מתגעגע אלייך אהובה לו רק ידעת כמה את חשובה אותך קשה כל כך לשכוח אין בליבי מנוס הלב זקוק לחום ליבך. אם את שומעת את קולי שובי אלי אהובתי