כשהבן שלך אומר לך: "אל תכנס לי לחיים!" מה אתה אמור לענות לו

              

כשהבן שלך אומר לך: "אל תכנס לי לחיים!" מה אתה אמור לענות לו

:התשובה הנכונה צריכה להיות
בני רק רגע אחד לא אני הוא זה שנכנס לחיים שלך אלא אתה הוא זה שנכנסת לחיים שלי!

לפני הרבה שנים הודות לאל ולאהבה בין אמא ואני נכנסת לתוך חיינו. עוד בטרם נולדת כבר העסקת את מרבית זמננו: בזמן שגדלת בשלווה בקרבה של אמא היא נשאה אותך בתוכה לכל מקום הקיאה כאבה וסבלה. אני נאלצתי לסייע לה ולקחת עלי את כל מלאכות הבית שהיא לא יכלה לבצע בגללך. בלילות שהצקת לה מבפנים היא לא עצמה עין. וגם אני לא.



אל תכנס לי לחיים !!!!

 ההוצאות שלנו גדלו לאין שעור ורוב כספנו הלך למיטב הרופאים שטיפלו באמא ובך כשגדלתם ביחד ולקנית כל הדרוש כדי לקדם אותך בבוא היום אם זה עגלה מיטה בגדים צעצועים ובקצור - מה לא. לא היה דבר שחשבנו שיעשה לך טוב ושלא קנינו לא פעם על חשבון הצרכים האישיים שלנו.

אל תכנס לי לחיים !!!!

סוף סוף הגיע היום שנולדת! מהלילה הראשון שהגעת הביתה לא אפשרת לנו לישון. כל 3 שעות הערת אותנו בבכי כדי להאכיל אותך. והיו גם פעמים שהערת אותנו בבכי כי משהו כאב לך ואנו כשלא ידענו איך להקל עליך בכינו יחד איתך.



אל תכנס לי לחיים !!!!

 כשהתחלת ללכת אני לא יודע מתי הייתי צריך להיות יותר מאחוריך כשלמדת ללכת או כשחשבת שאתה כבר יודע ללכת. לא יכולתי יותר לשבת בשקט לקרוא עתון או לראות משחק כדורגל בטלויזיה כי העינים שלי היו תמיד עליך ואם לרגע הייתי מאבד איתך קשר עין מיד הייתי רץ אחריך לשמור עליך פן תפגע.

אל תכנס לי לחיים !!!!

 אני זוכר את היום הראשון שלקחנו אותך לגן ואת כל השבוע שלאחריו שלא הגענו לעבודה כי לא רצית להשאר לבד ובכית והחזקת אותנו ביד כדי שנשאר יחד איתך. אחרי כמה זמן כשקבלת בטחון לא רק שלא בקשת שנשאר איתך אלא היית רץ פנימה לחברים ולמשחקים - ואפילו לא היית אומר לנו שלום.

אל תכנס לי לחיים !!!!

המשכת לגדול ובתקופת בית הספר כבר לא רצית שנבוא לשם. כשהתחלת לצאת עם חברים והיינו לוקחים אותך למסיבות היית מבקש שנשאיר אותך ונאסוף אותך ברחוב הסמוך שלא ילעגו לך בגללנו. הבילויים התחילו להתארך עד לשעות הקטנות אבל לא הסכמת שנגביל אותך בשעות. כשהיינו מעירים לך על החברים שלך היית מתנפל עלינו כאילו הם אלה שהיו איתך לאורך כל חייך - ואנחנו הזרים.



אל תכנס לי לחיים !!!!

 אמא שוב לא ישנה בלילות מדאגה כי אתה לא חוזר עד לפנות בוקר כי אתה מנתק את הטלפון הנייד - ואני שוב לא ישן יחד איתה עד שאתה סוף סוף מגיע. לא פעם קראת לנו זקנים רגזנים שלא מבינים כלום ועושים רק שטויות. אני תוהה אם אי פעם חשבת איך עם כל הפגמים האלה שאתה מיחס לנו יכולנו להעניק לך כל כך הרבה.

אל תכנס לי לחיים !!!!

יותר ויותר אנחנו יודעים עליך פחות ופחות. אני יודע עליך בעיקר ממה שאחרים מספרים כי אתה כבר לא משוחח איתנו ולא מספר לנו יותר מה קורה איתך. עכשיו אתה פונה אלי רק כשאתה צריך ממני משהו. דמי כיס אוטו שכר לימוד הוצאות. ועצוב יותר: אני פונה אליך רק כשאני צריך להעיר לך.



אל תכנס לי לחיים !!!!

ולמרות זאת בכל פעם שאתה אומר לי "אל תכנס לי לחיים" אני עדיין מוכן להשיב לך:
בני לא אני הוא זה שנכנס לחיים שלך אלא אתה הוא זה שנכנסת לחיים שלי. אבל אני נשבע מעומק לבי שמאז היום הראשון אני לא מצטער לרגע על שנכנסת לחיים שלי ועל ששינית אותם לתמיד!

 כל עוד אני חי ונושם אני אעשה כל מאמץ להכנס לחיים שלך כפי שאתה נכנסת לחיים שלי כדי לעזור לך כדי לעצב אותך כדי לאהוב אותך וכדי לעשות ממך איש טוב - ככל יכולתי.

הורים: אלה שמוכנים להכנס לחיים של ילדיהם הם אלה שאיפשרו לילדיהם להכנס לחייהם והם אלה שמצליחים לעשות את ילדיהם אנשים מצליחים ואוהבים. הורות היא בסופו של דבר מתנת שמיים.

ילדים: העריכו את הוריכם. הם לא אנשים מושלמים אבל הם אוהבים אותכם באמת וכל מה שהם רוצים הוא בטובתכם ובהצלחתכם.