תל ערד,כולל שני חלקים: העיר התחתונה והעיר העליונה. העיר התחתונה הייתה מיושבת בתקופה הכנענית הקדומה בלבד (2650-2950 לפנה"ס). ערד הכנענית השתרעה על פני 100 דונם והייתה בזמנה אחת הערים הגדולות בארץ ישראל. העיר הוקפה בחומה חזקה שהיקפה הכולל 1,200 מטרים. הכיכרות, מבני הציבור ומבני המגורים, המקדשים והשטחים הפתוחים נבנו בהתאם לתכנון מדוקדק. מערכת הרחובות תוכננה כך, שמי הגשם יזרמו אל מאגר,שהוקם בחלק הנמוך של העיר. בתי המגורים נבנו על פי תוכנית אחידה. החלק העליון של העיר ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (מן המאה ה- 10 לפנה"ס). המצודות הוקפו בחומה חזקה. בחצר המצודה התגלה מקדש ישראלי, שכלל היכל רחב ואולם קטן, ששימש כקודש קודשים (דביר). המקדש בערד הוא מהדורה מוקטנת של מקדש שלמה בירושלים.