כל מי שמתגעגע לימי הילדות שלו שהיו אי שם בשנות ה- 07 או ה-08 העליזות
מוזמן ליהנות מהמצגת הזאת...
בשנות ה- 08 הגאדגט הכי חדיש ובולט היה רדיו טייפ עם הקלטה כפולה דאבל קאסט... וטכנולוגיית כף היד הכי פופולארית הייתה מחשבון כיס פשוט עם אנרגיה סולארית.
את העבודות כתבנו אך ורק בכתב יד וכרכנו אותם עם שני בריסטולים מכל צד. בלי פוטושופ WORDARTאו שום עיצוב גראפי והתוכניות אז היו בלי אף מסר פורנוגרפי...
"זהו זה" גידלה אותנו כמו אמא ואבא והדבר הכי סקסי שם היו מוני ובראבא.
לא הפסקנו לצחוק מ"הבית של פיסטוק" וכשביקשנו חברות זה לא היה בכלל בפייסבוק.
ביקיני ראינו בחוף ולא בפרסומות
וסרטים כחולים הכרנו פעם רק על הצמות...
הרוק הכי כבד היה של "תיסלם" ו"בנזין" )שליד "היהודים" נשמע היום כמו בלוז עדין...(
פה ושם שיחקנו לנו "פאקמן" ו"אטארי" ונהנינו מהסיפורים ב"צריף של תמרי"
שמחנו לקום בבוקר עם כאב בטן או חולי רק כדי לראות בכיף את "רגע עם דודלי".
חלינו )תרתי משמע( גם על "שכונת חיים" כשהטלויזיה בכלל לא הייתה בצבעים - שם אישוני הכבאי היה גיבור כל יכול )הרבה יותר מאלירז מ"האח הגדול"...(
ראינו בכל פעם שידורים חוזרים בלי סוף וכשה"ריץ רץ " נפתח זה לא היה בגלל מחשוף... גם אהבנו את "שלוש ארבע חמש וחצי" הקלאסי שם את יהודה ונינט החליפו יונה וששי...
בולבול הקבולבול היה יובל המבולבל של אז ולמדנו אנגלית עם מיס קפלן וסוזי סורפרייז.
סמנתה פוקס הייתה הכוכבת האחת והיחידה )אבל מול פריס הילטון היא נראית היום נזירה חסודה...( וסינדי לאופר הייתה הזמרת המשוגעת התורנית )שבהשוואה לליידי גאגא נחשבת חנונית רצינית...(
בשנות ה- 08 הפרסומת הכי מסעירת חושים הייתה של גבי עמרני לפירות יבשים )שליד קמפיינים מובילים של פוקס או תפוזינה נראית תמימה כמו סופר נני בפרסומת למרגרינה...(
כל חנוכה הלכנו לפסטיבל השירים אבל הזמרים שם לא היו דוגמנים זוהרים.
ברבאבא והיפו היוו בסיס להשראה
ובשביל כרטיס לא היינו צריכים לקחת הלוואה...
בשנות ה- 08 פחדנו נורא מ"מותחן"
ונדהמנו מהאפקטים ב"צוות לעניין"
)שהיום ליד אוואטר בתלת מימד נראים בערך כמו האפקטים בתכנית "פרפר נחמד"...(
הכרנו חלונות בחוץ ולא על המסך
ותקשרנו בינינו באופן הכי לא מסובך.
ידענו לריב להיעלב לצחוק ולהתפייס - פנים מול פנים בלי לשלוח אס אם אס.
בלי איי סי קיו או מסנגר או דואר אלקטרוני שיחקנו במגרש ולא בבית מול הסוני.
לא היה לנו אייפוד או נגן מולטימדיה וכשהסתקרנו דפדפנו בכיף באנציקלופדיה:
קראנו "בריטניקה לנוער" "העברית" או "אביב" - ואף מורה לא התעלם לנו אז משגיאות הכתיב...
עם פחות קרינה בלתי-מייננת סביבתית ועם תקשורת בינאישית יותר בריאה ואיכותית - בשנות ה- 08 - גם בלי הטכנולוגיה המפוארת הייתה לנו ילדות מלאה ומאושרת!
מוקדש באהבה לכל ילדי שנות השבעים והשמונים שאוהבים להתרפק על אותן השנים...
כתבה: עידית גילאור-אבולעפיה
)ילידת 2791(