סיור בפטרה שבירדן עם הסבר על כל המקדשים המדהימים החצובים בסלע החול
מצגת של יגאל מורג
http://morag.artvision.co.il
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןפטרה ההוזים החולמים והמגשימים
גירסה מעודכנת מאי 8002
מוזיקה "הסלע האדום" חיים חפר צילום ועריכה יגאל מורג.
אחרי שלוש עשרה שנה מאז ביקורי הראשון בפטרה שבתי וביקרתי בה. בסיס המצגת הזו (שנבנתה בפברואר 5002 משקופיות סרוקות שצולמו עשר שנים קודם לכן) היה אותו ביקור ב 5991 שהותיר בי רושם עז עקב הקשר הנפשי (והפיזי) שלי לחלק מהנופלים בשנות החמישים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשקופית הבאה. הפעם הגעתי הרבה יותר רגוע ומשוחרר מהמטען הרגשי חמוש בציוד צילום דיגיטלי ויכולתי להתרכז גם בפרטים הקטנים. אני מגיש לכם מצגת משופרת ומורחבת וגם רוצה לספר לכם שקל ונוח מאוד גם בימים אלה (אמצע 8002) לבקר בפטרה כולל אפשרות לביקור בן יום אחד שמתבצע מדי יום (כשנקודת המוצא היא אילת) עם איסוף מסודר בבוקר מפתח המלונות (או אף שדה התעופה) וחזרה אל המלונות לקראת ערב.
צפו ותהנו - יגאל
בחדשים האחרונים (אנחנו בתחילת 5002) התנהלה בעתונות מערכת עקרה וחסרת פשר של נסיון לקעקע את מיתוס ההליכות לפטרה בשנות ה 05 כולל טענה שגם רחל סבוראי ומאיר הר ציון שהצליחו ללכת לראות ולחזור בעצם בדו את הסיפור מליבם(!!!) במאמר העוסק בנושא (מאת ידין רומן) במגזין "ארץ וטבע" מצוטטת רחל האומרת: "אין לי בעיה אם מישהו רוצה לטעון שלא היינו בפטרה שיבושם לו אבל אי אפשר לדבר בבוז כזה וללעוג על חברי לנשק שנפלו בדרכם לסלע האדום".
כמי שכפסע היה בינו לבין הצטרפות לחבורת ההולכים ב 7591 (עם רם פרגאי וחבריו) גם אני רוצה למחות כנגד המכפישים ולהעלות נר זיכרון להולכים ללא שוב בחלוף כ 05 שנה מאז ומכיוון שבניגוד להם אני כן זכיתי בבא היום לבקר באתר המדהים הזה אקח אותם ואותכם לביקור ב"סלע האדום" המיתולוגי...
את פני הבאים לאתר פטרה מקבלים בחיוך תמונות ענק של מלך ירדן הנוכחי עבדאללה ואביו חוסיין.
ההגעה לאתר המרכזי כרוכה בהליכה קלה לאורכו של "הסיק" המתקשים יכולים להעזר ב"כלי רכב" מהמיבחר הניראה מולנו...
מתחילים בצעידה כאשר מול עינינו תצורות הסלע הנהדרות של אבן החול... עוד לפני הכניסה ל"סיק" מופיעים כמה רמזים על הצפוי בהמשך הראשונים קברי ה"גינים" (השדים) שהם מהשרידים היותר קדומים של פטרה (מאה 2 לפנה"ס) ומטרתם "לשרת את ה"קע" (הנפש) העולה השמימה" מטרה דומה ניתן לייחס גם למבנה הבא המופיע משמאלנו והוא "קבר האובליסקים" בעל ארבעת צריחי האובליסק העולים מגגו ומשטח "סעודות ההבראה" המשתרע למרגלותיו.
אנחנו בכניסה לקניון הסיק כשאת אפיק נחל מוסה חוסם סכר (שיחזור של סכר קדום) המפנה מי שטפונות אפשריים ימינה אל מינהרה חצובה בסלע (אפשר לזחול ולצלוח אותה) וזאת כלקח משטפון שארע ב 3691 ובו טבעו למוות 32 תיירים. המים המוסטים מובלים אל תוך בקעת פטרה ושימשו למטרות השקייה וכד.
ה"סיק" הינו מעוק (קניון) אדיר שברובו רוחבו אינו עולה על מטרים ספורים וקירותיו מתנשאים לכדי 001 מ ומעלה. הוא מתעקל בירידה מתונה לאורך של כשני קילומטר עד כניסתו לבקעת פטרה.
ה"סיק" כל פניה חושפת מראות חדשים צבעים חדשים והפתעות לרב...
ההליכה לאורכו של ה"סיק" הינה חוויה בפני עצמה... אולם כשמתקרבים אל קצה הקניון ודרך החריץ הצר ההולך ומתרחב ככל שמתקרבים אליו הולך ומתגלה מבנה ה"חזנה" או אז אין גבול להוד ולהדר...
המפואר והמוכר ביותר מבין קברי פטרה חזיתו מתנשאת לגובה של כ 04 מטר ופניו למזרח בעוד שכל קברי הנבטים פונים מערבה אל השמש השוקעת מכאן מסיקים שקבר זה מאוחר קצת יותר עם השפעה רומית והוא בן סוף המאה הראשונה לספ.
אל חזנה אוצר המלך
וזה הרגע לומר מילה על בוני המקום הנבטים. הנבטים היו שבטים נודדים שהתארגנו ועלו לגדולה בערך במאה השלישית לפנה"ס ונבלעו ע"י השלטון הרומי בסוף המאה הראשונה לספירה. הם שלטו בסחר הבשמים והתבלינים התנהלו לאורך "דרך הבשמים" העתיקה שהוליכה מדרום ערב לנמל עזה בו הועלו הסחורות על אוניות והפליגו לרומא ואחיותיה. הם הקימו לאורך דרך זו עשרות רבות של חאנים ונקודות משמר חלקם בתחום ירדן של היום וחלקם - כמו עבדת ממשית ועוד - בתחומי מדינת ישראל. פטרה היתה בירתם בתקופה מסוימת ובה ניבנו מקדשיהם ובעיקר "ארמונות הקבורה" שכולם נחצבו בסלע "אבן החול הנובית" הרכה יחסית והשתמרו עד ימינו. ואולם - פטרה שבה אנו מבקרים כיום הינה בעצם "נקרופוליס" כלומר "עיר מתים" רב המבנים המפוארים החצובים בסלע הינם מבני קבורה או מבני פולחן ואילו בתי התושבים הפשוטים לא ממש ניראים כיום ואיננו יודעים הרבה על אורחות חייהם.
מבט מקרוב על כרכוב המבנה המכיל סממנים הלניסטיים כמו כותרות העמודים והפיתוחים למיניהם.
מימין מעלות הכניסה אל תוך מבנה ה "חזנה" משמאל מבט ממבואת המבנה אל פתח ה"סיק" ממנו הגחנו לפני דקות ספורות. למטה איש "משטרת התירות" של פטרה.
מעט הלאה ממבנה החזנה משני צידיו של הנחל הפסאדות. אלו הן חזיתות ענקיות מוחלקות ומגולפות אשר אין מאחוריהן מבנה כלשהו וכל כולן בא להדגיש את יופיו של הסלע הטקסטורה שלו ויכולתם של אמני החציבה הנבטים.
התיאטרון של פטרה שגם הוא חצוב כולו בסלע הינו תיאטרון בסגנון יווני אופייני ואולם צורת הבמה שלו מלמדת שהוא ניבנה כניראה בתקופה הרומית (מאה 2 לספ) על כך שהתיאטרון מאוחר מן הקברים ניתן ללמוד גם מן העובדה שבעת בנייתו נהרסו קברים או נישארו " אזור הבמה כפי שרואים בקיר האחורי שלו. תלויים באויר"
האזור כאן מלא במערות קטנות ולא מפוארות מבחינת החציבה אבל יצירות הטבע עצמו מופלאות ומדהימות.
אך לפני כן הבה נזהה אותם אחד אחד: הימני "קבר הכד". אחריו "קבר המשי". בהמשך "הקבר הקורינתי" והאחרון משמאל "הארמון".
עכשיו מתרחב הנחל כאשר כל הקיר המזרחי שלו מהוקצע ומגולף וחושף מערכת מבנים אדירי מימדים אליהם אנו מטפסים כדי להכירם מקרוב.
אנו מעפילים אליו בגרם מדרגות מהודר במיוחד ומגיעים אל המשטח הענק המשתרע לרגליו.
קבר "הכד"
כך ניראית חזית המבנה. וכך ניראה החלל הפנימי שלו ותקרתו.
עכשיו אנחנו מול חזיתו של "קבר המשי"