יח ומל כי-צ דק מל ך שלם הוציא ל חם ו יין; והוא כהן ל אל עליון. יט ו י בר כהו ו יאמר: ברוך אברם ל אל עליון קנה שמים וארץ. כ וברוך אל עליון אשר-מגן צ ריך בי דך; ו י תן-לו מעשר מכל.
ד נ שבע יהוה ו לא ינ חם-- אתה-כהן לעולם;על-דבר תי מל כי-צ דק.
ערך: ד. בן-שי
חלק 2 PART
ABRAM AND MELCHIZEDEK
18: And Melchizedek king of Salem brought forth bread and wine: and he was the priest of the most high God. 19: And he blessed him and said Blessed be Abram of the most high God possessor of heaven and earth: 20: And blessed be the most high God which hath delivered thine enemies into thy hand. And he gave him tithes of all.
Genesis 14 4: The LORD hath sworn and will not repent Thou art a priest for ever after the order of Melchizedek. Psalms 110
Editor : D. Ben-Shai
Sisto Badalocchio 1581-1647 1607
Giovanni Benedetto Castiglione 1664- 1609
Wenceslas Hollar 1607-1677
G. B. Castiglione 1609-1664 Louvre
Jan (Hans) Witdoeck 1615- 1642 1638
Bru Church Western Norway 1659
Pfarrkirche St. Ursula in PELLHEIM 1689
Merian Matthaeus the Elder 1699
Giovanni Battista Tiepolo 1696-1770
Capella de la Mare de Du
Gerard Hoet 1648-1733 1728
Michael van der Gucht 1660-1725
Romanovo-Borisodlebsk 07-9661 שבר של פרסקו קטדרלת
Matis de Arteaga y Alfaro 1690
French School 17 -המאה ה
תחריט נחושת Joannes Luiken 1649-1712 1712
Marktkirche St. Bartholom בכנסית 1711-1716
Johann Franz de Backer 0271 בערך
ספרות חז"ל בספרות חז"ל נעשו כמה ניסיונות להתמודד עם שאלת כהונתו של מלכי-צדק ומלכותו על ירושלים. על-פי המסורת הרווחת ביותר מזוהה מלכי-צדק עם שם בן נח. ב"מדרש תהילים" נדרש הפסוק "י פת אלהים לי פת ו י שכן באהלי שם" כעדות לכך שהכהונה ניתנה לשם )מדרש תהילים מזמור ע"ו(. נראה אפוא שבאמצעות הזיהוי עם שם בן נח מבקשים חז"ל להסביר את הופעתו הפתאומית של מלכי-צדק בתורה כ"כהן לאל עליון". על פי המדרש ניתן מקום של כבוד למלכי-צדק בקביעת שמה של ירושלים העיר המקודשת שהיא לדעת המדרש צירוף של השם שאברהם קרא לה "ירא" "הר ה יראה" שמבטא יראה וחרדת קודש עם השם "שלם" שמלכי-צדק קרא לה שמבטא אהבה ושלמות וכך נוצר השם המלא של העיר המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירו-שלם" )בראשית רבה נ"ו(. מסורת אחרת שמוזכרת במסכת נדרים בתלמוד הבבלי מבקשת להסביר את מעבר הכהונה ממלכי-צדק )שם בן נח( וצאצאיו הישירים לאברהם וצאצאיו. זאת באמצעות מדרש המשלב את הפסוקים מבראשית עם הפסוק מתהילים שהובא לעיל. על-פי מדרש זה מלכי-צדק נענש בשל העובדה שהקדים את ברכתו לאברהם לברכתו לאל עליון באומרו: "ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ: וברוך אל עליון אשר מגן צריך בי דך " )בראשית י"ד י"ח-י"ט(. "אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו מיד נתנה לאברהם שנאמר: נאם ה לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך ובתריה כתיב: נשבע ה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון הוא כהן - ואין זרעו כהן. " הגמרא מפרשת אפוא את הפסוק בתהילים )"נ שבע ה ו לא י נ חם אתה כהן לעולם על דבר תי מלכי צדק"( כעדות לכך שמלכי-צדק נענש על דבריו וכתוצאה מכך עברה הכהונה לאברהם ולצאצאיו עד עולם. בנוסף למסורות אלה העוסקות בדמותו הגשמית של מלכי-צדק התקיימו כנראה גם בחוגי חכמים מסורות המייחסות לו תפקיד אסכטולוגי. כך למשל במדרש על שיר השירים מזוהה מלכי-צדק עם אחד מארבעת הפרשים בספר זכריה )זכריה ב ג( לצד אליהו הנביא מלך המשיח ומשוח מלחמה )ילקוט שמעוני שיר השירים רמז(.